באשר לנזק העקיף – טענו המבקשים בסיכומים באופן כללי ביותר כי ניתוב מחקרים מחוץ לחברה, מנע ממנה ליצור שיתופי פעולה עם שותפים אסטרטגים ולקוחות פוטנציאליים, וכי פיתוח ידע למוצר היה מגדיל את נכסי הקניין הרוחני של החברה.
עוד נטען, כי נגרם לחברה נזק בגין סיכול סיכויי החברה לפתח מוצר שיימכר, בין היתר, לתחום הדינמי של הביטחון הלאומי במטרה למנוע זיהום מקורות מים, קרקע ואוויר.
סכום הנזקים העקיפים כפי שהוערך על ידי המבקשים - אינו נופל מ- 20 מיליון ₪.
טענות אלה נטענו באופן כללי ביותר מבלי שהוצגה להן תשתית ראייתית כלשהי.
אין לכן מקום לקביעה לפיה עמדו המבקשים בתשתית הראייתית הנדרשת מהם לשם הוכחה, לכאורה, של טענה בדבר נזק עקיף בסכום זה בגין המחקרים.
- טענות המבקשים בעניין הפרסומים
המבקשים טענו כי, כפי שהתגלה להם, פרסמו המשיבים בין השנים 2006 ל-2014 מחקרים אקדמיים שסיכלו בניית קניין רוחני לחברה ורישום פטנטים על ידה.
לטענה בעניין הפטנטים אתייחס בהמשך.
נטען, כי בשנות קיומה של החברה פרסמו שני המשיבים לפחות 40 מאמרים המתארים שלבי פיתוח שונים של טכנולוגית גילוי חומרים מסוכנים באמצעות חיידקים מהונדסים המותקנים בשבב ביולוגי.
המאמרים יצאו לאור ללא ידיעת החברה ובלי שהתבקש לכך אישורה.
זאת, בניגוד לאמור בהסכם הרישיון המחייב לקבל אישור מראש לכל פרסום הנוגע לכל היבט של הידע.
החברה הייתה רשאית למנוע פרסום מאמרים הצפויים לפגוע בעסקיה והייתה זכאית לעכבם כדי לרשום פטנטים על ההמצאות נשוא הפרסומים.
המבקשים צירפו את רשימת הפרסומים כנספח 45 לבקשת האישור.
בתשובתם טענו המשיבים כי פרסום מאמרים מהווה את הדרך הטובה ביותר של חוקר באוניברסיטה להפיץ בעולם המדעי את הישגיו ותוצאות מחקריו. המטרה היא לפרסם מאמרים בכתב עת שנחשב כמה שיותר יוקרתי.
המשיבים הדגישו כי לא החוקר ולא האוניברסיטה מקבלים תשלום כלשהו בגין הפרסומים ובחלק גדול החוקרים נדרשים לכסות חלק מהוצאות הפרסום.
המשיבים טענו כי על פי הפרוצדורה אשר נקבעה בהסכם הרישיון על האוניברסיטאות להעביר העתק מהמאמר לבדיקת החברה.
כלומר, החובה לא מוטלת על המשיבים אלא על האוניברסיטאות וגם זאת רק לגבי פרסומים המתארים תוצאות הקשורות לידע נשוא הסכם הרישיון.
עוד נאמר, כי חלק מהפרסומים הם מהתקופה שלפני שהחברה נוסדה; חלק מהפרסומים אינם קשורים לידע של החברה וכי חלק מהפרסומים הם מאמרי סקירה או תקצירים של הרצאות שהפרוצדורה הקבועה בהסכם הרישיון לא חלה עליהם.
כמו כן, טענו המשיבים כי המבקשים מנועים ומושתקים מלטעון נגד המשיבים בדבר אי קיום הפרוצדורה.
המבקשים היו מודעים לפרסומים טרם פרסומם ולא ביקשו לעצור את הפרסום לצורך הבדיקה.
כמו כן, עשו המבקשים שימוש בפרסומים לצורך עסקי החברה.
ככל שהמשיבים סברו שיש בפרסומים פוטנציאל לידע הראוי להגנה בפטנט או ליישום מסחרי אחר הם העבירו בעצמם את כתבי היד ליישום ולרמות.
כתבי היד פורסמו לאחר בדיקתם ויש בכך כדי להוות ראייה שאין בפרסומים כל ידע הראוי להגנה של פטנט או ליישום מסחרי אחר.
המשיבים הדגישו כי המבקשים לא הציגו בבקשת האישור אפילו ראשית ראייה לכך שפרסומם כלשהו מכיל מידע שניתן היה לקבל בגינו הגנה של פטנט.
כמו כן, ציינו המשיבים את העובדה כי החברה זנחה אפילו את הפטנטים הרשומים אשר צוינו בהסכם הרישיון – עוד בשנת 2010.
עוד נאמר, כי לחברה לא נגרם כל נזק כתוצאה מהפרסומים.