מנדי העיד כי עיין במאמרים אולם לא קרא את כולם ולא מצא מאמר אחד שאין לו קשר לידע של החברה.
מנדי אישר כי המטרה של הפרוצדורה שנקבעה בהסכם הרישיון לגבי העברת הפרסומים – הייתה שאם יש במאמר מידע שאפשר להגן עליו בפטנט, תהיה לחברה הזדמנות להגן עליו לפני שהמאמר יפורסם.
בהמשך נשאל מנדי:
"ש. אתה יכול להגיד לי איזה מהמאמרים יש בו, הייתה אפשרות שאם הוא לא מפורסם היה בו ידע שאפשר היה להגן עליו בפטנט?"
תשובה ישירה לשאלה זו לא ניתנה וחוות דעת מטעם המבקשים המתייחסת לפרסומים לא הוגשה.
מנדי היפנה לעבודה אחת אשר בוצעה על ידי בלקין במעבדה עם ד"ר שרון. אולם, מנדי אישר כי הוכן על ידי בלקין מסמך לצורך רישום פטנט בקשר לעבודה זו (עמ' 67-68 לפרוטוקול).
בפועל, לא נרשם פטנט בגין עבודה זו ולכן לא נגרם לחברה כל נזק גם בגין המאמר שפורסם בעקבות אותה עבודה.
- טענת המבקשים בעניין "הפטנטים המפרים"
המבקשים פרטו בבקשת האישור רשימה ארוכה של פטנטים לגביהם נטען כי הם בגדר גזלת קניין רוחני מהחברה.
במסגרת הסיכומים התייחסו המבקשים לשלושה פטנטים בלבד אותם כינו "פטנטים מפרים".
אין מחלוקת כי הפטנטים נרשמו על שם יישום ורמות או האוניברסיטאות כאשר המשיבים נרשמו כממציאים.
אין לכן מקום לטענת המבקשים בסעיף 8.3.5 לבקשת האישור כי המשיבים רשמו את הפטנטים על שמם.
הפטנטים נרשמו באופן מפורש על שם האוניברסיטאות או חברות היישום, בהתאם להוראות הסכם הרישיון.
גם אם יש מקום לטענה כי מדובר בפטנטים בתחום הידע של החברה – הרי כל טענה שיש לחברה כלפי פטנטים אלה צריכה הייתה להיות מועלית כלפי האוניברסיטאות או חברות היישום שאינם צד להליך.
אין מקום לטענה בעניין זה כלפי המשיבים.
המשיבים היו נרשמים כממציאים בין אם הפטנט היה נרשם על שם החברה או בין אם הפטנט היה נרשם על שם האוניברסיטאות וחברות היישום, כפי שנעשה בהתאם להסכם הרישיון.
- התשתית הראייתית הנדרשת
מכל האמור לעיל עולה, כי המבקשים הניחו תשתית ראייתית לכאורית ברף הנמוך של הנטל המוטל עליהם, לגבי חלק קטן ביותר ממכלול עילות התביעה שנטענו על ידם.
בהקשר זה יש לחזור לקביעה בעניין אפריקה ישראל לפיה רמת ההוכחה הנדרשת בשלב בקשת האישור קשורה קשר הדוק למידת פערי המידע בין המבקש לבין החברה.
בעניין בי-4 הדגיש כב' השופט בורנשטיין כי השאלה העולה היא "האם ניתן להניח כי אם וככל שתאושר הבקשה, יעמדו לרשות התובע ראיות משמעותיות נוספות על אלה המצויות בידו בשלב הבקשה".
באותו עניין, נקבע כי לא ניתן להתעלם מהמעמד המרכזי שהיה למבקש בחברה. לכן, גם אין מקום להניח קיומם של פערי כוחות משמעותיים ובוודאי שלא פערי אינפורמציה משמעותיים בינו לבין שאר נושאי המשרה בחברה.
"ממילא ספק רב אם יהיו בידי המבקש, אם וככל שתאושר הבקשה ותוגש תביעה בשם החברה, ראיות טובות באופן משמעותי מאלו המצויות בידו כיום" (סעיף 47-48 לפסק הדין).