--- סוף עמוד 29 ---
יש לזכור, כי לעיתונות יש כוח רב. "בכוחה לרומם או להשפיל, להחשיך עולמו של אדם ולערער מעמדו של גוף" (ראו דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס, פ"ד נב(3) 1, 43 (1998)). עם הכוח הרב של העיתונות צריכה לבוא אחריות וזהירות והדברים נכונים, בהכרח, גם ביחס למי שידו משגת לעשות בעיתונות כבתוך שלו, כבענייננו.
התובעים טוענים לעילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") וכן לעילת תביעה נזיקית מכוח עוולת הרשלנות.
אנתח תחילה את העילה הנזיקית, ולאחריה את הפרסומים לאור חוק איסור לשון הרע.
5. תכנית המשחק - עוולת הרשלנות?
א. האם ניתן לעשות שימוש בעוולת הרשלנות כאשר הנזק הוא לשם הטוב של אדם או תאגיד
הנתבעים טענו, כאמור, כי כל פרקטיקה שאינה אסורה מכוח חוק איסור לשון הרע, מותרת. טענה זו מעוררת את השאלה מה היחס בין עוולת הרשלנות לעוולה של איסור פרסום לשון הרע בנוגע להגנה על השם הטוב. במאמר בנושא זה מנתחת תמר גדרון את האפשרויות. תמר גדרון, "לשון הרע – עוולת הרשלנות?" המשפט ד', 219 (1998). לדבריה יש להבחין בין מקרים בהם הפגיעה בשם הטוב אינה נובעת כלל ועיקר מפרסום, שאז וודאי שניתן לעשות שימוש בעוולת הרשלנות, וממקרים בהם יש חפיפה חלקית או מלאה בין יסודות העוולות. לדבריה, יש לאפשר שימוש בעוולת הרשלנות, כדי לפתח את הדין גם במקרים אלו (שם, בעמ' 237)
במקרה שלפניי החפיפה חלקית. תכנית המשחק כוללת מספר מרכיבים. חלקם אינם נוגעים לפרסום כלל ועיקר. כך למשל פניה לרשויות המס ופניה לחברי הכנסת שיפעלו נגד שידורי הספורט של חברת צ'רלסטון. במקרים אלו לא תטען חברת יחסי הציבור כי המטרה היא לפגוע באחר, אלא תסווה זאת באינטרסים לגיטימיים לכאורה, אולם הנזק ייגרם. לצד שיטות פעולה אלו כוללת תכנית המשחק גם פרסומים. את הפרסומים ניתן לבחון לאור חוק איסור לשון הרע. על כן במקרה זה אין צורך להכריע בשאלה הקשה יותר, האם ניתן לפנות לעוולת הרשלנות כאשר מדובר במקרה שנכנס לגדרי החוק. לאור האמור, לא אדון בשאלה זו, ואפנה לניתוח עוולת הרשלנות וחוק איסור לשון הרע, כל אחד בחלקים הרלוונטיים.
ב. עוולת הרשלנות ותחולתה
הנתבעים התקשרו עם מורל תקשורת בתכנית המשחק על מנת לפגוע בתובעים. אין מדובר בתחרות עסקית בה מתחרה מקדם את עסקיו שלו על חשבון מתחרהו. גם במקרים כאלו יש לקבוע גבולות וחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), אכן קבע מספר עוולות בהקשר זה. עניינו כאן בהרס לשם הרס, בלחץ על אדם כדי להכניעו. במקרה זה מדובר במו"מ עסקי, אך לפי עדות מורל, הדבר נעשה גם בהקשרים אחרים, של יריבות פוליטית למשל. אין מדובר בתחרות בין עסקי מרקעי תקשורת לבין עסקיה של קאנווסט. השתיים אינן מתחרות באותו שוק. מדובר, כפי שעולה מתכנית המשחק, במטרה לפגוע באלי עזור בעצמו