--- סוף עמוד 30 ---
ובחברות שונות בשליטתו כדי להביאו לעמדה מוחלשת במשא ומתן בסכסוך עסקי. לאור האמור, אין ענייננו בחוק עוולות מסחריות ובתחרות בלתי הוגנת. חוק עוולות מסחריות מניח תחרות עסקית העומדת בבסיס יחסים בין חברות, וקובע, במסגרת תחרות עסקית כזו, מספר פרקטיקות שאינן לגיטימיות.
בענייננו, כאמור, אין תחרות עסקית בין מרקעי תקשורת לקאנווסט. מדובר בקמפיין מכוון לנסות להרוס את עזור, רק בשל העובדה שהמשא ומתן בין מרקעי תקשורת שבבעלותו לבין קאנווסט לא הבשיל לכדי חוזה לרכישת קבוצת הפוסט. ככל שקיימת פרקטיקה כזו של פגיעה אישית לשם החלשת האחר, זוהי פרקטיקה שעל הדין לאסור אותה. מתכנית המשחק עולה, כי מדובר בתכנית כוללת, שפרסומים הם רק חלק קטן ממנה. מדובר בפעילות של לוביסטים בכנסת כדי לפגוע בעסקים אחרים של עזור בשידורי ספורט, בבדיקות מול רשויות המס ואף בפניה לבנק המלווה את הקבוצה בניסיון לפגוע בשמו של עזור ובאפשרותו לגייס אשראי.
כיוון שאין עוולה ספציפית האוסרת מסע יחסי ציבור מסוג זה, השאלה היא האם ניתן לאסור זאת מכוח עוולת הרשלנות.
ב. מעשים מכוונים כמקימים את עוולת הרשלנות
לכאורה, כאשר מדובר ברשלנות מדובר במעשה בלתי מכוון. אולם, הגישה הרווחת כיום היא כי עוולת הרשלנות עוסקת בסטייה מסטנדרט התנהגות, כאשר סטייה זו יכול שתהיה גם במעשה מכוון.
יש הטוענים, כי הגדרת הרשלנות כהפרת חובת זהירות אינה התפישה הטבעית של המונח רשלנות (ראו לעניין הגישות השונות ספרו של משה וקסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, 420 (2003). עוד ראו גד טדסקי, "נזקי גוף ללא שימוש בכוח וה'רשלנות הזדונית'" הפרקליט כג', 170,180 (תשכ"ז-1967)). בבסיס גישה זו עומדת התפישה לפיה מעצם השימוש במונח רשלנות, צמצם החוק את תחולתה של העוולה למעשים או מחדלים בהם היסוד הנפשי הוא של התרשלות, חוסר תשומת לב. מנגד, קיימת גישה אחרת, לפיה כל התנהגות הנופלת מסטנדרט התנהגות מסוים תחשב רשלנית, גם אם מדובר במעשה שבוצע בזדון. לגישה זו, עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת. מרגע שמעשה סוטה מרמת ההתנהגות ראויה, אין זה משנה אם הסטייה נבעה מהתרשלות או בכוונה. עיקרה של עוולת הרשלנות, לגישה זו, היא בהתנהגות עצמה ולא במניעיה.
בית המשפט העליון אימץ את הגישה השנייה. בתחילה בעקיפין, בע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא (3) 167, (1987), להלן: עניין מפעלי רכב אשדוד). באותו עניין, חסמו קציני ים ששבתו את הרציף לפריקת מכולות בנמל חיפה. האנייה של התובעים נאלצה לעגון בנמל חלופי, מה שגרם נזקים כלכליים ניכרים. השביתה וחסימת הרציף נעשו במכוון על ידי השובתים, אולם, בית המשפט החיל על המקרה את עוולת הרשלנות. בעמ' 196 ציין כב' השופט ש' לוין: