סעיף 64 לפקודת הנזיקין קובע כי אחריות בנזיקין תוטל על אדם אשר "גרם נזק באשמו". בהוראה הכללית בהצעת חוק דיני ממונות תשע"א-2011 נקבע: "אחריות בנזיקין היא אחריות לנזק שגרמה התנהגות עוולתית".
--- סוף עמוד 33 ---
לאחרונה יצא לאור ספרו של פרופ' ישראל גלעד, דיני הנזיקין - גבולות האחריות (תשע"ב-2012, להלן: גלעד, נזיקין, גבולות האחריות). מדובר בחיבור אנליטי מקיף ומעמיק על גבולות האחריות בדיני הנזיקין. כפי שמציין המחבר בהקדמה, מטרת הספר היא להביא תמונה עכשווית של הסדרי אחריות מרכזיים בדיני הנזיקין. חלק מרכזי בספר מוקדש לעוולת הרשלנות כביטוי המרכזי של משטר האחריות מבוססת האשמה.
בעמ' 80 מציין המחבר:
"ההצדקה המרכזית, המסורתית והאינטואיטיבית של האחריות בנזיקין היא שהתנהגותו גורמת-הנזק של המזיק הייתה התנהגות בלתי ראויה. זוהי כאמור ההצדקה העיקרית שעליה נשען משטר האחריות מבוססת-האשמה (fault-based liability) , שהוא משטר האחריות העיקרי של דיני הנזיקין. התנהגות בלתי ראויה של המזיק היא תנאי הכרחי ... להטלת אחריות במשטר זה, וגם ההצדקה לה" [הדגשה במקור].
אמנם, גלעד בספרו מזהיר מפני שימוש בעוולת הרשלנות באופן שיביא להתערבות בלתי ראויה בתפקודם התקין של ענפי משפט אחרים והסדרי אחריות אחרים בנזיקין. אולם, גם לדבריו, יש מקרים בהם יהיה צורך בקביעת סטנדרט התנהגות כחלק מעוולת הרשלנות. כך בעמ' 662:
"בהינתן רוחבו של תחום ההתערבות האפשרית של עוולת הרשלנות בהסדרים הנקבעים בענפים אחרים או בהסדרי אחריות אחרים בנזיקין, ברי כי יש להפעיל בקרה על היקפה של התערבות זו. בקרה זו נדרשת כל אימת שחלוקת העבודה הראויה בין ענפי המשפט, או בין עוולות הנזיקין, היא כזו שבה יש ליתן עדיפות להסדר האחר ולא לעוולת הרשלנות. הצורך בבקרה זו הוא אפוא שיקול להגבלתה של האחריות בעוולת הרשלנות..... בקרה על היקף האחריות ברשלנות נדרשת גם במישור התוך-ענפי כדי למנוע עקיפה בלתי ראויה של הסדרים שליליים בעוולות פרטיקולריות".
אולם, במקרה שלפניי, הפרקטיקה בה נקטו הנתבעים אינה נכללת בתחום של הסדר אחריות אחר בנזיקין, ולכן המקום הראוי לה הוא בגדרי עוולת הרשלנות. כפי שהבהרתי, אין מדובר בכללים המסדירים תחרות עסקית, כיון שבין הצדדים אין תחרות כזו. אשר לחוק איסור לשון הרע, החוק חל רק על הפרסומים שפורסמו ולא על עצם הכנת התכנית לפגוע באמצעים שונים בעזור. כפי שניתן לראות מתכנית המשחק, הפרסומים היוו רק חלק קטן מתכנית כוללת זו. מדובר במקרה או פרקטיקה נקודתית וככזו המסגרת המתאימה לה היא בדיוק עוולת הרשלנות, שהיא עוולת מסגרת שמטרתה לקבוע בעניינים שעולים לפני בית המשפט, מהו סטנדרט התנהגות ראוי, או במקרה זה לקבוע שההתנהגות של הנתבעים אינה בגדר סטנדרט התנהגות ראוי.