ולבסוף, ואולי בעיקר, יש למנוע פרקטיקה זו משום שהיא מביאה לכתבות בעיתונות, שנראות על פניהן כדיווחים אובייקטיבים, בעוד שמאחוריהן האינטרס לפגוע באחר. הדבר מודגש במיוחד בנושאים הכלכליים, שם מרבית השחקנים יכולים להרשות לעצמם העסקת משרד יחסי ציבור. כאמור, לדבריו של מוטי מורל, זוהי פרקטיקה מקובלת, ואם כך רק גובר הצורך למנוע אותה. אוסיף, כי כאשר מדובר במעשה מכוון קל יותר להטיל אחריות כיוון שלא יפגע מי שלא היה מודע. אשר לעצם הפעילות – כאשר מדובר במסע יחסי ציבור לקידום עניינו של עסק או אדם, אין בכך כל רע, אך אין לעשות זאת בדרך של פגיעה לשמה באחר.
ה. הנזק
התובעים טוענים לשני ראשי נזק. ממוני ולא ממוני. אשר לנזק הממוני טוענים התובעים כי כתוצאה מהפרסומים הכוזבים נפגעה יכולתם לקבל אשראי מספקים ואף פחתה נכונותו של בנק לאומי, שבו התנהלו חשבונות הבנק שלהם, ללוות את פעילותם, להעניק להם תנאי אשראי נוחים ואמצעים פיננסיים מקובלים למינוף עסקיהם. התובעים טוענים עוד, כי כתוצאה מתכנית המשחק הופסקה ונגנזה כל יוזמה עסקית חדשה שעמדה על הפרק וכי נמנעו מהם הזדמנויות
--- סוף עמוד 36 ---
עסקיות רבות. אשר לנזק הלא ממוני טוענים התובעים כי נפגעה אמינותו של אלי עזור כאיש עסקים, כאשר זו התכונה המרכזית הנדרשת לאיש עסקים. פגיעה זו, טוענים התובעים, לא ניתן להעריך, כיון שלא ניתן לדעת אילו אנשים וגופים עסקיים ימנעו מעשיית עסקים עם התובעים בעתיד לאור פגיעה זו באמינותם ובשמם הטוב. נזק זה טוענים התובעים הן בעילה הנזיקית, הן בעילה לפי חוק לשון הרע. התובעים טוענים, כי הנזקים שנגרמו להם הם רבים ועצומים, אולם מטעמי אגרה הם העמידו את תביעתם על סך 5,000,000 ₪.
בשאלת הנזק יש חפיפה בין הנזקים שנגרמו מהמרכיבים בתכנית המשחק שאינם כוללים פרסום, לבין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרסומים. תוכנית המשחק כולה, על כל מרכיביה היא שגרמה לנזק. הנזק אינו ניתן להפרדה. על כן אעריך את הנזק כנזק שנגרם מהתכנית בכללותה.
א. נזק ממוני
אשר לנזק הממוני, נזק זה לא הצליחו התובעים להוכיח. התובעים לא הציגו דוחות כספיים על מנת לבסס את טענתם, כי תכנית המשחק פגעה בעסקיהם ומכאן שלא הוכיחו כי רווחיהם בתקופה הרלבנטית לתביעה נפגעו. כך גם עולה מפורשות מחקירתו הנגדית של גולן (ראו פרוטוקול מיום 21.12.11, עמ' 11 ש' 10 עד עמ' 13 ש' 6). אין גם די בטענה בעלמא כי אילולא הפרסומים התובעים היו צפויים להרוויח יותר, שעה שטענה כאמור לא מגובה בראיות ממשיות והיא בגדר סברה ספקולטיבית המערבת משתנים נוספים, שלא ניתן להוכיח או לשלול את קיומם. נכון הוא כי יש להניח כי פגיעה כזו נגרמה, אך בהעדר ראיות לנזק ספציפי, זו תוערך במסגרת הנזק הלא ממוני. לא הובאה גם כל ראיה לתמיכה בטענה כי תנאי האשראי של התובעים נפגעו. ממילא, גם לא הוכח כל קשר סיבתי בין הפרסומים נשוא התביעה לבין סירובו של הבנק להעמיד לתובעים אשראי למימון רכישתם של נכסי המקרקעין הנזכרים בתצהירו של גולן.