מקובל להגדיר "נזק ממון" כהיבט החומרי, הכספי של הפגיעה שסבל הניזוק. נזק לא ממוני, לעומת זאת, הוא המרכיב הנפשי, הרוחני, הלא חומרי, של הפגיעה. סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק ממון: "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". ההפך הוא הנכון בנזק שאינו ממוני. בספר תורת הנזיקין בעמ' 64 מוגדר נזק ממוני כ: "חיסור ברכושו של אדם, היינו חיסור בעל ערך כלכלי".
Gilead, Tort Law (עמ' 481, הערה 910) מגדיר נזק לא ממוני: "subjective damage which has no market value or subjective yardstick by which it can be measured". גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים-התרופות, התשס"ט-2009, להלן: שלו ואדר: תרופות), בהתייחסות לדיני הנזיקין, מציינים (בעמ' 300):
--- סוף עמוד 38 ---
"בדיני הנזיקין.... הקביעה, כי נזק מסוים הוא נזק ממון, מניחה אפוא כי ניתן עקרונית "להצמיד" אליו שווי כספי. לעומת זאת, לגבי נזק לא-ממוני חלה הנחה הפוכה, שלפיה "הצמדה" כזו אינה אפשרית..."
במקרה זה טוענים התובעים לפגיעה בשמם הטוב ומכאן ליכולם לנהל עסקים בעתיד.
בדיני הנזיקין בעבר לא הכירו בזכות לפיצוי לא-ממוני טהור במסגרת עוולת הרשלנות (הלכה ישנה זו נקבעה בע"א 4/57 נדיר נ' כהנוביץ', פ"ד יא 1464, 1469 (1957), אך גישה זו נזנחה לטובת ההכרה ההולכת ומתרחבת בזכותו של הניזוק לפיצוי הוגן גם על המרכיבים הלא ממוניים של הנזק. נזקים אלו הוכרו לראשונה בפרשת גורדון ומאוחר יותר למשל בע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל, חיפה, פ"ד נג (4) 526 (1999) (להלן: עניין דעקה) שם הוכרה פגיעה באוטונומיה כנזק לא ממוני בר פיצוי, בע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נז (4) 673, 682 (2003) שם הכירו עקרונית באפשרות פיצוי על "תחושת גועל" (פרשת הסיליקון בחלב) וע"א 4576/08 בן צבי נ' היס [פורסם בנבו] (מיום 7.7.11) שם דובר בפגיעה באוטונומיה בהסכמה לנתיחה לאחר המוות כאשר לא הובהר שחלקי הגופה ישמרו במכון לרפואה משפטית ולא יקברו. לביקורת וניתוח הפסיקה ראו: גלעד, נזיקין, גבולות האחריות, כרך ב', החל בעמ' 950)).
בעניין גורדון קבע השופט ברק (שם בעמ' 140-1):
"איני רואה כל יסוד רציונאלי להבחין בין נזק לא-רכושי, הכרוך בנזק רכושי, לנזק לא רכושי, העומד בפני עצמו...כבודו של אדם, שמו הטוב, נוחותו ושלמות נפשו חשובים לחיי חברה תקינים וצריכים לקבל הגנה ראויה כמו כל אינטרס רכושי. כוסו וכיסו של אדם אינם חשובים יותר מכעסו..."