כך גם בענייננו, הקשר הסיבתי נלמד מעצם העובדה שהנתבעים בכוונת מכוון ניסו לגרום לנזק לעזור, נזק שיביא אותו לעמדה נחותה במו"מ.
(3) שיעור הנזק
השאלה הקשה יותר לעניין הנזק הלא ממוני היא שיעורו. ריבלין, נזק לא ממוני מציין לעניין זה כי (בעמ' 51):
"בשאלת שומת הפיצויים בגין נזק לא ממוני 'הפרוץ מרובה על העומד והניחוש על המוחש'. ראש נזיקין זה 'לא במידות ומשקלות של הגיון ייבחן מקורו לא בתבונה אלא במוסר וברגש...."
ברע"א 4740/00 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח', פ"ד נה(5) 510, 518 (2001, להלן: עניין אמר), קבע השופט ברק (פיסקה 13 בעמ' 521 לפסק הדין):
"הסדר חקיקתי זה באשר לפיצויים בגין עוולה הוא דל. אין בו הפירוט הנדרש להסדר מקיף ויסודי של דיני הפיצויים. אין בו כללים באשר לכימות (quantification) של הנזק. כללים אלה נקבעו על-ידי הפסיקה. אכן, רוב רובם של דיני הפיצויים בגין עוולה הם פרי הפסיקה. עם זאת ההכוונה החקיקתית היא חשובה. נקבע בה כי הניזוק זכאי לפיצויים (compensation בנוסח המקורי). מה הן אמות-המידה לפסיקת הפיצויים? על שאלה זו לא ניתן להשיב בלא לקבוע את מטרתם של הפיצויים. מטרה זו אין לקבוע בלא לבחון את מטרתם של דיני
--- סוף עמוד 40 ---
הנזיקין, בכלל, ושל דיני איסור לשון הרע, בפרט. אכן, פירושה של ההוראה בפקודה בדבר "פיצויים" חייב להיעשות במסגרת התכלית המונחת ביסוד דיני הנזיקין ודיני איסור לשון הרע. והנה, על תכלית זו אין הסכמה. מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות, ובהן פונקציה תרופתית, פונקציה הרתעתית (או מחנכת) ופונקציה עונשית ...תכליות דומות הונחו ביסוד הפיצויים בגין לשון הרע."
השופט ברק ממשיך ומפרט כי מטרת הפיצוי, הן הנזיקי, הן בהקשר של לשון הרע, ופגיעה בשם הטוב, היא השבת המצב לקדמותו (שם):
"אכן, כחוט השני עובר בדיני הפיצויים בנזיקין העיקרון כי מטרתם של הפיצויים הינה להשיב את המצב לקדמותו (restitution in integrum) ... גישה זו חלה גם בפיצויים בגין לשון הרע...אכן, הפיצויים בגין לשון הרע נועדו להעמיד את הנפגע באותו מצב שבו היה נתון לולא פרסום לשון הרע. בהגשמתה של מטרה זו נמצא האיזון הראוי בין הזכות לשם הטוב לבין חופש הביטוי. הפגיעה בזכות לשם הטוב – כמו הפגיעה בזכות החוקתית לחירות ולשלמות גופנית – מצדיקה פיצוי תרופתי המשיב את המצב לקדמותו."
בפסיקה העוסקת בנזק לא ממוני קשה למצוא הנמקה מפורטת באשר לשיקולים שעל בסיסם יש להעריך נזק זה (באשר להעדר הכוונה חקיקתית בפסיקת פיצויים ראו: יהודה אדר "על הדבש ועל העוקץ - הרהורים על פרק התרופות בהצעת הקודקס האזרחי" , משפט ועסקים ה', 357 (2006)).