פסקי דין

(ת"א) 1702/07 תא (ת"א) 1702-07 אלי עזור נ' CanWest Global Communications Corp - חלק 50

20 יוני 2012
הדפסה

--- סוף עמוד 48 ---

אמנם העיתונים ומורל תקשורת אינם נתבעים בתיק שלפניי, אך יש לתהות על הקלות של הבאת ידיעות מסוג זה לתקשורת, בעיקר במקרים בהם הידיעה שהוציאה מורל תקשורת דומה עד זהות לכתבות שהתפרסמו בעקבותיה. יש לדאוג להפסקת הפרקטיקה של מסעות יחסי ציבור שליליים מזה, אך גם לדרוש אחריות מהעיתונות, שתבחן הודעות המגיעות ממשרד יחסי ציבור, כפי שעשה בית המשפט העליון בעניין אילנה דיין.

אמירות המייחסות לאיש עסקים התנהלות שלא על פי הקודים המקובלים בעולם העסקי, חוסר תום לב במשא ומתן, סחטנות, הפרת הסכמים ונטייה להסתכסך עם שותפים עסקיים, מצביעות על תכונות שאינן ממעלותיו של איש עסקים הגון. הן מציגות את עזור באור שלילי וכמי שאין לו מקום בצמרת הקהילה העסקית. אמירות כאמור, עלולות בהחלט לפגוע בעיסוקו ובמקצועו, לבזותו ולהשפילו, אם לא בעיני החברה בכללותה, אזי למצער בעיני אנשי עסקים אחרים. בהכרח נכונים הדברים באשר לאמירות המטילות דופי ביציבותו הכלכלית וכן באפשרות לקשור עמו עסקאות. יש גם להביא בחשבון, כי כל אותן אמירות פורסמו בעיתונות הכלכלית, היינו במקום הרלבנטי ביותר מבחינת "פוטנציאל הנזק".

הנתבעים טוענים, כי יש לפרש אמירות אלו על רקע ההקשר שבו נאמרו וכי הקורא הסביר מבין כי האמירות הללו נאמרו על רקע הסכסוך שבין הצדדים. אמת, לא כל אמירה בשעת כעס, גם כזו הפוגעת ומעליבה, מהווה בסיס לתביעת דיבה. מקום בו ברור מן הנסיבות כי האומר שרוי בכעס רב, הרי שאין להבין את דבריו כהוצאת לשון הרע, אלא אך כביטוי סתמי של רוגז ותסכול, אף שהוא לא נעים לאוזני השומע (ראו והשוו עניין בן גביר). יתכן, כי באם לא היה מדובר בכוונה מוכחת לפגוע בשמו הטוב של עזור כבענייננו הייתי נוטה להתייחס לפרסומים שכאלה ביתר סלחנות. אולם, כפי שציינתי לעיל, המדובר בענייננו במקרה שבו הוכחה כוונה ממשית לפגוע והפרסומים נשוא ענייננו עוסקים בעזור ולא רק בסכסוך שבין הצדדים. אין המדובר אם, כן, בפרסומים שנאמרו ב"עידנא דריתחא", כי אם באמירות מתוכננות ומכוונת היטב. אמירות שהוו חלק מתכנית כוללת לפגיעה בעזור.

אשר על כן אני קובעת, כי הפרסומים נשוא התביעה אכן מהווים לשון הרע כמשמעותה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. משכך, יש לברר, האם בענייננו עומדות לנתבעים איזה מבין ההגנות שבחוק.

6. ההגנות

א. הגנת אמת בפרסום – הוראת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע

הנתבעים טוענים להגנת אמת בפרסום, לפי סעיף 14 לחוק לשון הרע, הקובע כדלקמן:

עמוד הקודם1...4950
51...59עמוד הבא