גם ועדת המכרזים יכולה היתה לדעת שארן-נסים בוכניק הוא הוא אורן בוכניק, וזאת בפרט בשים לב לזהות בין 19 המציעים לבין 19 הערבים שמוזכרים בכתב הערבות (אציין כי על פי הוראות המכרז המשיבים צירפו צילומי תעודות זהות של כל אחד ואחת מהם). הוספת השם "נסים" לא מעוררת ספק אמיתי לגבי שמו או זהותו של החייב. אנשים רבים, בארץ ובעולם, נושאים שני שמות אך מוכרים רק בשמם הראשון ומבחינתם זהו שמם "האמיתי"; העובדה שבהקשרים שונים לא מכנים אותם בשני השמות – אינה מעלה ואינה מורידה, וודאי שאינה מקשה על זיהויים. במאמר מוסגר יוער, כי אם נגלוש לעיסוק בתרחישים קלושים, אזי יש להתחשב גם באפשרות שקיים אדם נוסף בשם "אורן בוכניק", כך שבכל מקרה ניתן היה לתהות אם המציע הוא אכן החייב או רק אדם ששמו זהה. ככל שהיתה כוונה לוודא את זהותם של הערבים בצורה חד-חד-ערכית, ראוי היה להוסיף למכרז דרישה לציין בכתב הערבות מס' ת.ז. או מס' ח.פ. לגבי חברה. בהיעדר דרישה מעין זו, אינני מקבל את הטענה כי הוספת השם "נסים" מעוררת ספק לגבי זהותו של הערב.
7. בהמשך לכך, המסקנה כי אין לפסול את הצעתם של המשיבים נגזרת גם מפרשנות הולמת להוראת סעיף 7.1.2 למכרז. אמנם, במישור הלשוני, הסעיף דורש זהות בין שם החייב לשם המציע, ולא זהות בין החייב לבין המציע: "במידה ושם החייב בערבות הבנקאית לא יהיה זהה לשם המציע (אף אם מדובר בבני זוג) תפסל ההצעה על הסף". יש בכך כדי להסביר את עמדתה של ועדת המכרזים, שמצאה אי-התאמה; ולמרות זאת, חשוב לציין כי הוראת סעיף 7.1.2 איננה אומרת דבר לגבי האופן המדוייק של כתיבת השם. איננו דנים באדם ששינה את שמו ונקרא כעת בשם שונה, אלא באותו שם שנכתב בשתי דרכים.
זאת ועוד. כדי להעניק תוכן להוראת הסעיף, יש להתחקות אחר תכליתו ולא להישאר ברובד הלשוני בלבד. תכליתו של סעיף 7.1.2 היא להקפיד על זהות בין המציעים (או חלק מהם) לבין החייבים בערבות. הסעיף נועד למנוע מצב שבו ההצעה מוגשת על ידי אדם אחד והערבות הוצאה על שמו של אדם אחר. הסעיף נועד גם למנוע מצב שבו לא ברור מי הם הערבים. תכליות אלה נלמדות מלשונו של הסעיף, שבו הובהר כי "לא ניתן להשתמש במונח 'אחרים' תחת שם המציע" וכן הובהר כי הערב אינו יכול להיות בן זוגו של המציע. המשמעות היא כי מה שעמד לנגד עיניו של עורך המכרז היא זהות פרסונלית בין החייב לבין המציע, ולאו דווקא כתיבת השם באופן זהה. כיוון שכך, ברי כי הערבות שהוגשה על-ידי המשיבים משיגה את תכליתו של הסעיף, ומבחינה זו אין עילה לפסול אותה.