גם לגבי משרד סער נדחתה הטענה לפגם בערבות, וכך נאמר בפסק הדין:
"הטענה השלישית מתמקדת בהעדר התאמה מלאה בין שם המציע – 'אריה סער, משרד עורכי דין (א. סער, יצחק-אזרואל, עורכי דין ונוטריון)', לבין השם המופיע בכתב הערבות – 'סער אריה, משרד עו"ד'. ליתר דיוק, הטענה מתמקדת בכך שבהצעה הופיע הנוסח הנוסף 'א. סער, יצחק-אזרואל, עורכי דין ונוטריון' (להלן בקיצור: התוספת). לטעמי אין בתוספת כדי להצדיק את פסילת ההצעה, וזאת לנוכח מצבור הנסיבות של התיק: קבוצת סער טוענת, והטענה לא נסתרה, כי התוספת משקפת את שמו המסחרי המוכר והידוע של משרד סער (להבדיל משמו הרשמי). עיון במוצגים מלמד כי התוספת הופיעה בהצעה של קבוצת סער לצד שמו הרשמי של משרד סער, וזאת באופן מובחן - בשורה נפרדת ואף בתוך סוגריים. הנה כי כן, הערבות הוצאה כדין בהתאם לשמו הרשמי של המשרד. אותו שם מופיע גם בהצעה, ולצדו התווסף – תוך הבחנה בולטת לעין – גם השם המוכר והידוע של המשרד. בנסיבות אלו, דעתי היא כי אין בכך משום פגם המצדיק את פסילת ההצעה" (שם, בפסקה 8; ההדגשה במקור).
עם זאת, ראוי לציין כי בית המשפט פסל את הצעתו של משרד פלג בגלל הוספת המילה "בע"מ" לשם המשרד. הוסבר כי פגם זה מוביל לפסילת ההצעה משום ש"הערבות נחזית כמי שניתנה לטובת ישות משפטית שונה – חברה בעירבון מוגבל [...] הנושא איננו תיאורטי אלא מעשי. מאחר והערבות היא על שם גוף שאיננו קיים – משרד עורכי דין בעירבון מוגבל, נדרש בירור נוסף מול הבנק שהוציא את כתב הערבות על מנת לוודא את תוקפה. יוצא, אפוא, שהערבות שצירפה קבוצת פלג להצעתה לא שירתה את הרציונאלים של שוויון ויעילות, ואף שיקפה חסר מסוים ביכולת המקצועית של המציעים" (שם, בפסקה 5).
10. בעקבות ההחלטה לפסול את הצעתו של משרד פלג, הוגשה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין (דנ"מ 829/15 פלג, כהן, דויטש עורכי דין נ' מדינת ישראל, משרד האוצר, אגף החשב הכללי [פורסם בנבו] (25.6.2015)). הבקשה נדחתה בהחלטתה של הנשיאה נאור, ובין היתר נאמר בהחלטה:
"רבות נכתב על הצורך לדקדק בענייני ערבות במכרזים [...] כלל הוא, כך נקבע, כי בכוחו של פגם בערבות להביא לפסילת הצעה במכרז, אף מבלי להעמיק בחקר הטעות, בכוונת המציע או ברצון הערב [...] ואולם, לכלל יש יוצאים מן הכלל. בפסיקה הודגש כי מדובר במקרים יוצאי דופן כגון פליטות קולמוס, טעות סופר, השמטה מקרית או הוספת דבר באקראי, או מקרים אחרים שבהם פעל המציע בתום-לב והטעות עולה מן הערבות עצמה בלא שנזקקים לעניין זה לראיות חיצוניות [...]