טענתו של עו"ד נאמן, לפיה תביעתו של הבנק צריכה היתה להימחק בשל סירובו לגלות מסמכים, אך מעוררת את התמיהה, מדוע לא הגיש בקשה מתאימה בעניין זה; התשובה לכך פשוטה – מעולם לא ניתנה החלטה המורה לבנק לגלות מסמכים. בדומה, גם טענתו של עו"ד נאמן, לפיה הבנק נמנע מלהתעמת עם חוות הדעת בשל מחדליו למסור מסמכים ו"העדיף להסתיר ולהתחמק מכל דיון בטיעונים אלה" (סעיף 80), אין לה על מה שתסמוך. נראה כי הבנק לא ראה צורך להתעמת עם חוות הדעת בשל קלישותה הלכאורית. דברים אלה עולים לא רק מטענותיו של הבנק, אלא גם מטענותיו של עו"ד נאמן עצמו, שבישיבת קדם המשפט האחרונה שהתקיימה ביום 15.09.2013, שב וטען כי "ללא המסמכים האלה לא נוכל להגיש חוו"ד בתיק שהיא לב העניין", אלא שהמחדל הנטען במסירת המסמכים רובץ לפתחו, ולא לפתחו של הבנק. כאמור, בבקשתו מיום 09.08.2009 למתן צו לגילוי מסמכים טען כי עסקינן
--- סוף עמוד 10 ---
ב"מסמכים הספציפים והמינימלים החסרים לצורך הכנת חוו"ד" (סעיף 8 לבקשה), ואף בדיוני קדם המשפט השונים שב וטען: כי "צריך להמציא מסמכים כדי שנוכל להתקדם עם חוות הדעת, שאלונים ופרטים נוספים המסמכים חיוניים ובסיסיים" (ישיבת יום 01.07.2010); כי "לצורך הכנת הראיות שלנו אנו נצטרך את המסמכים כדי לעבד נתונים וחוות דעת" (ישיבת יום 17.11.2010); וכי "חסרים לא מעט מסמכים" (ישיבת יום 14.06.2011) – אלא שחרף המחאות בעל פה וטענותיו כי מדובר במסמכים הכרחיים, לא טרח להגיש בקשה מסודרת במועד כנדרש בהחלטה מיום 14.06.2011, אלא רק ביום 02.07.2013. להשלמת התמונה יצוין, כי בסופו של יום הוגשה חוות דעת חשבונאית. הדיון במשקלה ומשמעויותיה יתקיים כחלק מבחינה וניתוח של מכלול הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו.
ג. מכלול הראיות והעדויות
הבנק הגיש תצהירי עדות ראשית של שלושה מעובדיו, שאף העידו ונחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם: עידן שפירא, שתצהירו סומן ת/1(א), שימש ראש ענף בסניף בתקופה מנובמבר 2006 עד מאי 2009 (להלן: "שפירא"); טל בר-אל, שתצהירו סומן ת/1(ב), שימש מורשה חתימה בסניף משנת 1999 עד סוף שנת 2005 (להלן: "בר-אל"); ואיילת מוריאן, שתצהירה סומן ת/1(ג), שימשה מורשית חתימה בסניף בשנת 1998 (להלן: "מוריאן"). הנתבעים העידו בעצמם, וכן העיד המומחה מטעמם, מר דוד אברון (להלן: "אברון").
ג.1. ערבותם של הנתבעים
מוריאן הצהירה על נסיבות פתיחת חשבון החברה ומתן הערבויות של ברזילי וברזאני. חשבון החברה ומסמכי פתיחת החשבון נחתמו באוגוסט 1998, וכתבי ערבות ללא הגבלה בסכום נחתמו על ידי ברזילי וברזאני ביום 22.10.1998. לגרסתה, כתבי הערבות הבלתי מוגבלת נחתמו בפניה, והיא נהגה לציין עובדה זו בפני הערבים "להסביר להם את המשמעות, ולוודא כי הם מבינים זאת" (ת/1(ג), סעיף 4). מוריאן דחתה את טענתם של ברזילי וברזאני, כאילו ערבו להלוואה או לאשראי ספציפיים, מאחר שבאותו מועד לא היתה כל הלוואה בחשבון, ומשום שימים ספורים לאחר מכן ניתנו לחברה שתי הלוואות בדולרים: האחת בסך 4,716,500$ והאחרת בסך 500,000$. מוריאן הצהירה כי ברזילי וברזאני היו בעלי עניין בחברה, וכי "הבנק וידא שברזילי יהיה בעל עניין בחברה, וכי יועברו לבנק האישורים המתאימים" (שם, סעיף 5). לראיה, מפנה מוריאן למכתבו של עו"ד ברוך מיום 25.10.1998, שאישר כי הוקצו 5.66% ממניות החברה לברזילי, בהתאם לחוק הערבות.