בעדותה מיום 11.03.2004 אישרה מוריאן את האמור בתצהירה. היא חזרה והסבירה כי ממרחק הזמן – שכן חלפו כ- 15 שנה ממועד החתימה על כתב הערבות ועד ליום העדות – איננה מסוגלת לזכור את שאירע, ועדותה נסמכת על המסמכים שלפניה והאופן בו נהגה
--- סוף עמוד 11 ---
לבצע את עבודתה. כמו כן, השיבה לשאלות ביחס למדיניות הבנק והבהירה שהמועד הקובע בו נכנסת ערבות לתוקפה אינו מועד החתימה של כתב הערבות אלא מועד הביול, שמתבצע לאחר בדיקה כי הערב עומד בכל הדרישות (פרוטוקול, עמ' 194-196):
"ת: ביום שמבחינת הבנק, הבנק קיבל את הערבות שלו ווידא שהוא רשום כבעל מניות, זה מה שתקף, הערבות תקפה לגמרי.
כב' השופטת דותן: זאת המדיניות של הבנק?
ת: נכון.
עו"ד נאמן: זאת אומרת לשיטתכם לא קובע מה שהוא יעשה אחר כך אלא קובע המועד שבו הוא חתם על כתב הערבות, זה התאריך הקובע?
ת: זה לא רק המועד, ברגע שהבנק בייל את הערבות ווידא [195] שאותו אדם, גם אם זה יום לאחר מכן או יומיים לאחר מכן, וידא שאותו בן אדם רשום כבעל מניות בחברה, מבחינת הבנק זה מה שקובע ... אני שוב אומרת, בנק קיבל את ערבותו של הערב ווידא שהוא בעל מניות גם אם הוא נרשם כבעל מניות יומיים אחר כך מבחינת הבנק זה תקף ... אם ביום שהוא חתם ראיתי שהוא בעל המניות וביילתי אז הוא ערב לחובות החברה ...[196]... יכול להיות שהוא בא וחותם ועדיין הוא לא רשום כבעל מניות ואז הוא נדרש לעדכן את זה שהוא בעל מניות, מבחינתי רק אחרי שהוא בעל מניות אז אני מביילת ורק אחר כך אני יכולה לתת אשראי כנגד אותה ערבות.
כב' השופטת: נחשוב על סיטואציה אחרת. האיש הגיע אליכם, הציג את כל המסמכים הרלוונטיים שהוא בעל מניות ונושא תפקיד זה או אחר בחברה, חתמתם ביילתם ונהגתם לפי כל הכללים. אחרי שבוע ימים הוא מכר את מניותיו ואיננו בעל מניות יותר, מה אז?
ת: מבחינתי ביום שקיבלתי את הערבות שלו וראיתי שהוא רשום כבעל המניות בחברה וביילתי הוא ערב לחשבון החברה גם אם אחר כך הוא עושה דברים אחרים".
מוריאן הוסיפה והבהירה כי הבנק מצפה לדעת על שינויים בזהותם של בעלי המניות בחברה כחלק מהתנהלותו העסקית, אך שינויים כאלה אינם פוגמים בתוקפה של ערבות שנחתמה (פרוטוקול, עמ' 218-219):
"כב' השופטת: יש שאלה אחרת. חברה מנהלת חשבון בבנק, באחד הימים המניות נמכרות ומחליפות ידיים, מה אתם עושים במקרה כזה?
ת: אז בוודאי שיש עניין, אנחנו מצפים מלקוח שישתף אותנו במהלך הזה,