משהוכח, כי ברזאני לא הופטר מערבותו, נותר לדון בטענותיו לפיהן מעת שחדל להיות בעל עניין בחברה לא קיבל עדכונים כלשהם מהבנק וכן לא קיבל הודעות על ערבותו, כנדרש בחוזר המפקח על הבנקים. לטענתו, הבנק פעל בחוסר תום לב, יצר כלפיו מצג כאילו אינו ערב עוד לחובות החברה באופן שמנע ממנו להקטין את חשיפתו לבנק, ועל כן יש להורות על ביטול ערבותו (סיכומי ברזאני, סעיף 7, 16-22 ו- 29). אין בידי לקבל טענות אלה. עדותו של ברזאני לא נמצאה מהימנה. כנגדה, העידו נציגי הבנק כי הודעות לערב נשלחו כסדרן
--- סוף עמוד 26 ---
באמצעות המערכת הממוכנת של הבנק. בתשובה לשאלותיו של עו"ד הורוביץ, עונה שפירא (פרוטוקול, עמ' 92-93):
"עו"ד הורוביץ: תאמר לי, האם זה נכון שהבנק מחויב וגם נוהג לשלוח [93] לערבים הודעה על ערבותם, על גובה החוב הנערב וכיוצא באלה?
ת. מידי סוף שנה.
ש. האם אתם שלחתם לאסף הודעות כאלה?
ת. אני מניח שכן.
ש. אני שואל אותך לתקופה שאתה היית מעורב.
ת. אני מניח שכן, כי זה הודעות אוטומטיות שיוצאות מהמחשב.
ש. אני לא ראיתי כאלה. אתה יכול להראות לי מסמכים כאלה? מכתבים כאלה שנשלחו?
ת. אין לי, אין בידי מסמכים כאלה.
ש. אין בידיך?
ת. כרגע לא".
גם בר-אל מאשר כי נשלחו הודעות לערב באופן אוטומטי ממערכות הבנק (פרוטוקול, עמ' 173-174):
"ש. ... האם אתם שלחתם הודעות לאסף בגין ערבותו לחברה?
ת. כמו שציינתי מקודם (בתשובה לשאלותיו של עו"ד נאמן, ש.ד.), ההודעות האלה הן הודעות איקוניות, כל עוד הערבות הזאת מדווחת עם מערכות הבנק, באופן אוטומטי לפי מה שהחוק קובע, ככה נשלחו ההודעות.
ש. ואתה לא יכול להציג בפנינו הודעות כאלה כאן כרגע?
ת. כרגע לא".
יש טעם לפגם, שבתיק המוצגים עב הכרס שהוגש על ידי הבנק לא כלולה ולו הודעה אחת לערב שנשלחה לברזאני. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי אי משלוחן של הודעות אינו פוגם בהכרח בתוקפה של חבות. כך למשל, בע"א 1842/97 עיריית רמת גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת גן בע"מ, פ"ד נד(5) 15 לא נמסרה למערערת דרישת תשלום כנדרש על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962. בפסק הדין, מתווה כב' הנשיא ברק את האופן בו ראוי לבחון את המחדל ואת תוצאתו:
"בית המשפט המחוזי שאל את עצמו אם 'דרישת תשלום' מטילה על המועצה חובת הודעה מהותית או דיונית. התשובה לשאלה זו קשה היא, והיא לרוב מניחה את שנדרש להוכיח. כשלעצמי, נראה לי כי שאלה רלוונטית יותר הינה אם הפרתה של חובת ההודעה היא הפרה מהותית אם לאו. הפרה תהא מהותית, בין השאר, אם הפעולות שאותן היה המינהל הציבורי צריך לנקוט והוא לא נקט היו עשויות להשפיע על תוכן החלטתו ... אכן, גם הפרה לא מהותית הפרה היא. אך לא כל הפרה של