5. ואולם בחקירה של מנהל הנתבעת עולה כי הוא סיכם עם המתווך שהמתווך ייטול כדמי תיווך את רכב הקאיה של התובע:
ש: הוא הגיע אליכם בגלל ההמלצה של תומר. למה הוא צריך לשלם תיווך, שאני אבין?
ת: אני סיכמתי עם תומר, הוא לא הגיע איתו בפעם הראשונה.
ש: אתה סיכמת עם תומר?
ת: אני סיכמתי עם תומר 14 וחצי, אני את הקאיה, לא מעניין אותי. לא מקבל רכב כזה, אין לי מה גם לרצות בו. תעשה בו אתה, עם הבן אדם, מה שבא לך.
ש: הבנתי. זאת אומרת, זה אתה סיכמת עם תומר.
ת: אני סיכמתי את זה עם תומר, כן.
ש: הבנתי. בניגוד, אז אני רוצה להגיד שזה בניגוד למה שנאמר, שאיציק מסר לו את הרכב. הסיכום היה עם תומר ואיתו, הסיכום היה בינך לבין תומר, נכון?
ת: הסיכום היה איתי, עם תומר, שאני לא מתעסק בקאיה. שלא מעניין אותי הקאיה.
ש: שהוא לוקח את הקאיה. ואתה,"
6. הנה כי כן עולה שמנהל הנתבעת סיכם עם המתווך כי דמי התיווך יהיו רכב הקאיה של התובע. מנהל הנתבעת לא יכול היה לסכם עם המתווך ללא הבנה ברורה מצידו כי רכב הקאיה הוא חלק אינטגרלי מהעסקה כולה, שכן הוא איננו יכול להעניק רכב שאינו שלו. מכאן, אין לי אלא להסיק שאת דמי התיווך בעסקה למתווך שילמה הנתבעת, וזאת לאחר שהתובע מסר לה את רכב הקאיה כחלק מהתשלום עבור הרכב שרכש מהנתבעת. מכאן, התובע שילם סך של 18,500 עבור הרכב שקנה.
י. מכל המקובץ, המסקנה היא שהנתבעת מכרה לתובע רכב תוך הפרת חובות הגילוי והזהירות שלה כלפי התובע ועל כן לא היה מנוס לתובע למכור את הרכב במחיר הפסד. מכאן, עלי לקבוע שהנתבעת היא שתישא בנזקים שנגרמו לתובע.
י. שיעור הנזקים
1. בסיכום דבריו של התובע הוא עתר להשיב לו סך של 12,500 ₪ המהווים את ההפרש ששילם התובע בעבור הרכב שקנה מהנתבעת.
בגין השבתת המכונית לפרקי זמן ארוכים, 5000 ₪,
בגין השחתת זמנו של התובע במאמציו לתקן את הרכב במשך כחצי שנה 5000 ₪,
סה"כ נזק ממוני: 22,044.
2. בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בשיעור שיראה לבית המשפט בנסיבות החמורות דנן, בגין נזקיו הלא מכומתים שהסבה לו הנתבעת, כדלהלן: בגין הוצאות שהוציא התובע בנסותו לתקן את רכבו צורה רציפה במשך חצי שנה. בגין עגמת הנפש והסבל הרב שנגרמה לתובע ולמשפחתו.
3. הנתבעת טענה בעניין הנזקים כי התובע נמנע במתכוון מלפנות בזמן אמת לנתבעת במטרה לבחון את טענותיו. כן נטען כי עלות התיקונים לא הוכחה באסמכתאות. כן נטען, כי ההוצאה בדבר בזבוז זמן הוכחה כטענה שקרית. כך לדוגמה, התובע העיד כי הוא משתכר 3,500 ₪, אך ביקש פיצוי בסך של 5,000 ₪. כן נטען כי ההוצאה בסך של 2,000 ₪ בגין שיעורי נהיגה לא הוכחה וכן סך של 3,000 ₪ בגין השבתת מכונית.