כזכור קופרלי ושלום היו בעלי שליטה בחברה. לכן, ולאור האמור, נבחן מה הוכח לגבי הענין של קופרלי ושלום בחברות השונות – החברה מצד אחד ותוצרת חקלאית וחצי-חינם מהצד השני.
58. באשר לתוצרת חקלאית –
התובעים טענו כאמור כי קופרלי ושלום כפו עליהם לרכוש ירקות מחברת תוצרת חקלאית בתנאים בלתי-סבירים. טענתם מבוססת על ההנחה לפיה האינטרס של הנתבעים בחברת תוצרת חקלאית הוא גדול ורב יותר מאשר האינטרס שלהם בחברה. אלמלא כן אין היגיון בטענה כי הנתבעים (שהם בעלים של 52% מניות החברה) ינסו לפעול נגד האינטרס של החברה ולטובת האינטרס של תוצרת חקלאית, כפי שהתובעים טוענים.
כפי שהובהר לעיל, הנתבעים מחזיקים לכל היותר ב-50% מהמניות של תוצרת חקלאית באמצעות חברה שבשליטתם (ר' ס' 36-38 ונספח 4 לתצהיר קופרלי). מדובר בשיעור החזקה דומה ואף נמוך יותר מזה של הנתבעים בחברה (52%). במצב כזה לא ברור אם כן מדוע "גזילת" כספים מהחברה והעברתם לתוצרת חקלאית משרתת את האינטרס של הנתבעים. הלא כל שקל שעובר מהחברה לתוצרת חקלאית, משמעו מבחינת הנתבעים הפסד של 52 אגורות בחברה ו"רווח" של 50 אגורות בלבד בתוצרת חקלאית.
יתרה מזאת – כפי שהובהר לעיל, במהלך כל שנות הפעילות של החברה, כוסו הפסדיה וגירעונותיה במלואם (100% מהם) על-ידי הנתבעים. כלומר – העברה של שקל מהחברה לתוצרת חקלאית, משמעה – מאחר שהחברה היא גירעונית, כי הנתבעים יצטרכו לשאת במלוא הסכום (שקל אחד) כדי לכסות את הגירעון של החברה, בעוד שה"רווח" שניתן לייחס להם הוא כאמור לכל היותר 50 אגורות. יש לחזור ולהזכיר בהקשר זה כי הנתבעים לא נהנו מכל טובת הנאה אחרת בחברה כגון תשלום שכר, וזאת בניגוד לתובעים שהיו עובדים של החברה.
לכן אני סבורה כי לא ניתן לקבוע כי ככל שמדובר בהסכמים בין החברה לבין תוצרת חקלאית, האינטרס הכלכלי של קופרלי ושלום היה להזיק לחברה ולהיטיב עם תוצרת חקלאית. נהפוך הוא – האינטרס של הנתבעים בחברה לאור שיעור חלקם בה ולאור היותם אלה שמימנו את גירעונותיה, הם משמעותיים יותר מהאינטרסים שלהם, כפי שאלה עולים מהראיות, בתוצרת חקלאית. במילים אחרות – התובעים טוענים כי קופרלי ושלום דאגו לתוצרת חקלאית משום שזו היתה אחת החברות ב"קבוצת חצי-חינם". אולם בה במידה גם החברה היתה חלק מקבוצת חצי-חינם, ולכן אין מקום להסיק – בהעדר ראיה אחרות – כי לקופרלי ולשלום לא היה אינטרס לסייע דווקא לה.
בנסיבות אלה מוטל הנטל על התובעים להוכיח כי חרף האמור לעיל כפו הנתבעים על החברה תנאי מסחר לא הוגנים במערכת היחסים שלה עם חברת תוצרת חקלאית.