סיכומה של נקודה זו – התנהלות התובעים בקשר ביניהם לבין קופרלי ושלום ורשת חצי-חינם מביאה למסקנה כי התובעים הבינו כי הקשר הזה בכללותו על מכלול התנאים בו מועיל להם, ומשום כך הם הסכינו עם התנאים הללו ולא דרשו לשנותם.
על מי מוטל הנטל להוכיח את הסטת הכספים מהחברה לחברות אחרות בקבוצת חצי-חינם?
56. נתייחס כעת לשאלה על מי חל הנטל להוכיח את הטענה כי התנאים שלטענת התובעים כפו קופרלי ושלום על החברה, היו תנאים גרועים מתנאי השוק וכי הם הזיקו לחברה. התובעים טענו בסיכומיהם כי כאשר ישנו חשש משמעותי לניגוד עניינים, עובר הנטל אל מי שפעל בניגוד עניינים להוכיח את הגינות הפעולה (ר' ס' 107 לסיכומים וההפניה לפסק-דיני בה"פ (מחוזי תל אביב) 1225/05 אפק נ' חיי שרה בע"מ (18.1.2007)).
ואכן, אני סבורה כי כדי לבחון האם נטל ההוכחה חל על התובעים או שמא הוא עבר לנתבעים, יש לבחון קודם כל את השאלה האם הוכח קיומו של חשש משמעותי לניגוד עניינים, קרי האם הוכח כי לקופרלי ולשלום היה ענין אישי שנגד את האינטרס שלהם כבעלי-מניות בחברה. אם זה המצב, ניתן להניח כי קופרלי ושלום העדיפו את הענין האישי שלהם על-פני זה של החברה, אלא אם כן הם עצמם יוכיחו אחרת. אולם אם לא הוכח כי לקופרלי ושלום יש ענין "להזיק" לחברה על חשבון חברות אחרות ולהסיט אליהן את רווחיה, לא ניתן יהיה לקבוע כי נטל ההוכחה עבר מהתובעים לנתבעים להוכיח כי תנאי העסקאות הזיקו לחברה. במקרה כזה יהיה על התובעים להוכיח כי תנאי העסקאות של החברה עם חברות בקבוצת חצי-חינם היו תנאים בלתי-סבירים ולא הוגנים. הנטל להוכיח את הטענה בדבר ניגוד העניינים של קופרלי ושלום מוטל על התובעים.
האם הוכח קיומו של ניגוד עניינים של קופרלי ושלום בין הענין שלהם בחברה לענין שלהם בחברות האחרות?
57. אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו כי לקופרלי ולשלום היה אינטרס להזיק לחברה בהסטת רווחים ממנה לתוצרת חקלאית ולחצי-חינם, ובקביעה של תנאי עסקה גרועים בעסקאות שלה מול חברות אלה.
בענין תנ"ג (ת"א) 7541-12-14 לייבוביץ נ' יורש (2.6.2016) נבחנה השאלה מתי ניתן לקבוע כי לבעל שליטה בחברה יש "ענין אישי" בעסקה של החברה עם חברה אחרת בה יש לבעל השליטה זכויות. השאלה שנבחנה באותו ענין נגעה לשאלה מהי "זיקה עודפת" של בעל שליטה בחברה ציבורית הדורשת את אישור העסקה "החשודה" במנגנון האישור המשולש הקבוע בחוק החברות. באותו ענין נקבע על-ידי כך (פס' 47):
"... בהעדר 'מניע' אפשרי אחר של בעל השליטה, ההנחה הסבירה היא כי הוא מכוון את פעולותיו לצורך השאת נכסיו. לכן, במקרים רבים ניתן יהיה לעשות שימוש בנוסחה אריתמטית כדי לבחון את האינטרסים השונים של בעל השליטה, וכדי לברר האם קיים חשש שהוא יעדיף אינטרסים הזרים לאלה של החברה, על פני האינטרס הברור שלו כבעל שליטה בחברה."