מעבר לכך – וכפי שפורט לעיל, כתוצאה מהקשר עם הקבוצה, נרכשה החברה ללא כל השקעה של התובעים והיא המשיכה להתקיים ולשלם משכורות לבני משפחת בכר, אף זאת ללא כל סיכון כספי מבחינתם.
54. בכר וברק נשאלו בחקירותיהם אודות המחירים הבעייתיים לכאורה שנכפו על החברה. הם נשאלו מדוע הם לא דרשו כי המחירים ישתנו. מר בכר העיד בהקשר זה כי "במפגשים שבועיים תמיד הייתי מתריע בפניו (של קופרלי, ר.ר.) ואומר על המחירים ומספר לו כל דבר, ומוטי היה אומר אני ארים ידיים. משמעות הדבר אני ירים ידיים זה אני לא נותן לכם יותר שום דבר. תסתדר" (פ' 18.6.2017, עמ' 90 שורות 6-8). בהמשך נשאל בכר אודות העלאת מחיר הקישואים, מדוע הוא לא החליף ספק או העלה מחיר, והוא משיב פעם נוספת כי לו היה עושה כן, היה קופרלי מפסיק לדאוג לחברה. קופרלי היה אומר – כך נטען - "אני יותר לא מתעסק אתכם, לא דואג לכם, הכנסתי אתכם למערבולת הזאת ולסחרחרה הזאת, תצאו ממנה לבד" (פ' 18.6.2017, עמ' 104 שורות 7-8).
מכאן שקופרלי לא כפה על התובעים להתנהל מול חברות בקבוצת חצי-חינם. הוא הציע להם "חבילה" שכללה את הקשר הזה ובה בעת את הדאגה שלו לחברה (כאשר קופרלי אכן מימן כזכור את כל פעילות החברה). הוא לא היה חייב לעשות זאת – מה עוד שהחברה היתה גירעונית. לכן אילו הוא היה "מפסיק לדאוג לה" היה על בכר ועל ברק לשאת בהפסדים שנצברו בה (שהיו ברובם חובותיה כלפי חברות בקבוצת חצי-חינם). התובעים לא היו מעוניינים בכך שקופרלי יפסיק לממן את החברה. אילו היה להם ענין בכך – הרי גם לגישתם שלהם הם היו יכולים לדרוש מחירים ותנאים שונים. אילו היו התובעים סבורים כי יהיה עדיף מבחינתם לנהל את החברה ללא התמיכה של רשת חצי-חינם (על המחיר הכרוך בכך) – חזקה עליהם כי היו, כמנהלי החברה, חדלים לרכוש ירקות מתוצרת חקלאית, מעלים את מחירי הסלטים שנמכרו לחברת חצי-חינם – ומפסיקים ליהנות מהתמיכה של קופרלי ושלום. התובעים לא עשו כן.
55. ההסבר לדרך הפעולה של התובעים ניתן בצורה ברורה ומפורשת גם בעדותו של ברק. ברק נשאל מדוע לא הפריעה לו העובדה שהחברה שהוא בעל 48% ממנה (ובראשית הדרך גם בעלים פורמליים של 100% ממנה) הוציאה כספים למטרות שאינן לטובת החברה. הוא השיב כי "כל זמן שהכל טוב הכל דבש עם קינמון אתה מקבל את הדברים הכי טובים. זה חלק מתנאי העסקה שלך". בהמשך הוא נשאל "ראית את זה כחלק מתנאי העסקה שלך ושל אביך?" ומשיב "זה חלק מתנאי ההתקשרות" (פ' 18.6.2017, עמ' 211 שורות 9-15). מדובר במילים אחרות בהודאה לפיה העסקה עם קופרלי ושלום היתה עסקת חבילה כוללת, שכל עוד היא פעלה – התובעים היו מרוצים ממנה.