ביום 26.8.2013 השיב בן דב כי הוא מסרב לפעול בהתאם לאמור בהודעה ודרש מהמנהל המיוחד לפרט מכוח איזו עילה הוא דורש את מימוש האופציה. למחרת, ביום 27.8.2013, השיב המנהל המיוחד כי הוא פועל על פי הוראת בית המשפט והוראות הדין. מנימוקים שחלקם יובא בהמשך, הודיע בן דב למנהל המיוחד ביום 3.9.2013 כי הוא מסרב להיענות לדרישה לממש את האופציה.
בשעות הערב של ה-30.9.2013 שלח הבנק לבן דב הודעת מימוש לאופציה וכך נכתב באותה הודעה:
בשם מרשנו, בנק לאומי לישראל בע"מ, הננו מתכבדים לפנות אליך כדלקמן:
1. ביום 19.8.2013 פנתה טאו תשואות בע"מ ('החברה') באמצעות מנהלה המיוחד, ובהסכמת מרשנו אל מרשך בדרישה למימוש אופציית הפוט שהוקנתה לחברה על ידי מרשך, בהסכם מיום 3.1.2011, ואשר שועבדה לטובת מרשנו ('האופציה').
2. מבלי לגרוע מדרישת החברה, וכדי למנוע טענות מיותרות מצד מרשך, נמסרת בזה למרשך דרישה למימוש האופציה גם מטעמו של מרשנו.
3. מרשנו רשאי ליתן הודעה זו בין היתר לאור ייפוי כח בלתי חוזר שחתמה החברה לטובתו ביום 6.2.2011.
4. בהתאם להסכם, הנך נדרש בזאת לרכוש מן החברה את מלוא מניות האופציה ... בסך כולל של 50,000,000 ש"ח ...".
גם להודעת מימוש זו השיב בן דב בשלילה והלין, בין היתר, על משלוח הודעת המימוש לכתובת בא-כוחו ולא לכתובתו שלו, בניגוד לאמור בהסכם האופציה (מע/16).
5. בדיון שהתקיים ביום 6.10.2013 הציגו המנהל המיוחד והבנק את עמדותיהם ביחס לתוקף השעבודים לטובת הבנק ונוכח חילוקי הדעות ביניהם ביקשו למנות כונסת נכסים למימוש האופציה. כך נימק זאת בא-כוח הבנק:
עו"ד רוזובסקי: זכות האופציה היא זכות של החברה מול אילן בן דב. אילן בן דב התחייב מול החברה. הזכות היא של החברה, ולכן כל טענת קיזוז שיש לאילן בן דב הוא יכול להעלות נגד החברה. העובדה שהחברה מממשת את הזכות ונוצרת בעקבות כך קופת מזומנים, הכסף הזה משועבד לבנק ועל השעבוד הזה יש מחלוקת. ... ימונה כונס אובייקטיבי והוא יממש את זה.
עו"ד שגב: אם חברי הסכים כי המימוש יהיה מכוח האופציה לחברה ולא מכוח השעבוד לבנק, אז אין לי טענה לגבי האופן שבו תוגש התביעה (פרוטוקול הדיון מיום 6.10.2013, בעמ' 117)
בית המשפט המחוזי מינה, אפוא, בהסכמת הצדדים את המשיבה 1 ככונסת נכסים למימוש האופציה (להלן: כונסת הנכסים). נוכח סירובו של בן דב לממש את האופציה, הגישה כונסת הנכסים בקשה לאכיפת הסכם האופציה (בקשה 103, להלן: בקשה האכיפה, מע/18). בתגובה לבקשת האכיפה, טען בן דב כי הודעת המימוש מטעם המנהל המיוחד חסרת תוקף, בין היתר, משום שהחברה המחתה על דרך השעבוד את זכויותיה על פי האופציה לבנק ועל כן זכות המימוש נותרה לבנק בלבד. בנוסף, נטען כי הודעת המימוש חסרת תוקף מחמת העדר צו שיפוטי. לחלופין, נטען כי ככל שמימוש האופציה בוצע כדין, הרי שכנגד הסכום של 50 מליון ש"ח שעל בן דב לשלם לחברה בגין מימוש האופציה הוא זכאי לקזז אגרות חוב של החברה שנרכשו על ידו באמצעות חברות שבשליטתו.
ביום 9.11.2014 קיים בית המשפט קמא דיון במעמד הצדדים בבקשה ואיפשר הליך של גילוי מסמכים וחקירת עדים בהתאם להסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים.