6. למען שלמות התמונה יצוין כי בחודש יולי 2013 הגיש הבנק נגד בן דב תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (תא"ק 9576-07-13) [פורסם בנבו] לתשלום חובותיה של החברה, וזאת מכוח ערבויות אישיות לטובת הבנק שעליהן חתם (להלן: תביעת הבנק). בהליך זה העלה בן דב טענות קיזוז שונות נגד הבנק מכוח סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים).
החלטת בית המשפט המחוזי
7. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת כונסת הנכסים והורה על מימוש האופציה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי על פי ההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים, עליו לדון תחילה בשאלת תוקף הודעת המימוש מטעם המנהל המיוחד ובטענות הקיזוז של בן דב כלפי החברה ועל כן הורה על הגשת עיקרי טיעון בסוגיות אלו (פסקה 6). בית המשפט קבע כי בן דב אינו צד להסדר משנת 2009 ולתיקון 8, אך גם אם ניתן לראותו כצד להסדר, אין בו כל הוראה האוסרת על הבנק להעביר את זכות המימוש לאחר קרי – למנהל המיוחד. אשר לטענות בן דב בדבר ההבדלים בין המחאה על דרך שעבוד ל"שעבוד רגיל" ולפירושה של הוראת סעיף 20 לחוק המשכון, קבע בית המשפט כי הסוגיה אינה רלוונטית לענייננו, שכן בשונה ממחלוקת בין חברה (הממחה) ובין בעל השעבוד (הבנק) בשאלה מי זכאי לתבוע את קיום החוב, במקרה דנן הסכים הבנק כי המנהל המיוחד ישלח את הודעת המימוש. עוד דחה בית המשפט את ניסיונו של בן דב להתעבר על המחלוקת בין הבנק למנהל המיוחד כפי שזו באה לידי ביטוי, בין היתר, בחילופי מכתבים ביניהם ובטענות סותרות באשר לתוקף השעבודים וזכויותיהם באופציה, כפי שעלו באותה התכתבות. בית המשפט קבע כי טענות אלו תוכרענה בבוא העת ביחסים שבין הבנק למנהל המיוחד ואין לאפשר לבן דב "לקצור מהן הון".
אשר לטענת בן דב לפיה הודעת המימוש לא ניתנה על פי צו בית משפט ועל כן ניתנה שלא כדין, קבע בית המשפט המחוזי כי די בכך שפעולת המימוש נעשתה על דעתו של בית המשפט כדי להכשירה ובן דב, כך נקבע, אף היה נוכח בדיון בו מונתה כונסת נכסים למימוש האופציה. עוד נדחו טענותיו של בן דב לגבי תוקף הודעת המימוש, בין היתר, מכיוון שלא העלה אותן בזמן שבו נשלחה אליו. אשר לטענת הקיזוז שהעלה בן דב, ציין בית המשפט כי טענת הקיזוז מול החברה מתמקדת בסכום של כ-105 מליון ש"ח שהחברה חבה לבן דב, לטענתו, כמחזיק אג"ח מסדרה ב'. בית המשפט קבע כי בן דב לא הרים את הנטל באשר להתקיימות דרישת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), שכן החוב מכוח אגרות החוב הוא כלפי חברות בשליטתו של בן דב – ולא כלפי בן דב עצמו ועל כן אין מדובר בחוב הדדי בר-קיזוז. בהקשר זה הוסיף בית המשפט והעיר עוד כי מקובלת עליו עמדת כונסת הנכסים לפיה המנהל המיוחד טרם סיים לבחון את מכלול החובות ועל כן, ממילא, לא יהיה זה נכון להיעתר לבקשת בן דב לקזז חוב מסוים דווקא. טרם סיום ציין בית המשפט כי לא התעלם מטענות נוספות של בן דב, אך לא מצא לנכון לדון בהן במסגרת החלטתו "שהרי שוברן יימצא בטענות הצדדים האחרים". סיכומם של דברים - בית המשפט חייב את בן דב להעביר לכונסת הנכסים 50 מליון ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק, שתחושב החל מיום 19.8.2013.