פסק-דין
הרקע והמחלוקות
1. עתירה שחזרה אלי בגלגול נוסף לאחר שניתן על ידי פסק דין קודם ביום 23/3/17 בעת"מ 31486-02-17 ועת"מ 30834-02-17 (להלן: "פסק הדין הקודם"), כאשר בערעור על פסק דין הקודם בבית המשפט העליון ניתן ביום 28/9/17 פסק דין שבו הסכימו הצדדים על מחיקת הערעורים על פסק דיני הקודם מאחר שתקופת מכרז המסגרת חלפה והערעורים הפכו תיאורטיים בלא שהנ"ל יקים מעשה בית דין בסוגיית הסמכות.
מדובר במכרז מסגרת 37/2015 למתן שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים ושירותי טיאוט מכני (להלן: "מכרז 37/2015").
2. יש לציין כי בפסק הדין הקודם קבעתי כי ישנה סמכות למשכ"ל לבטל את זכיית העותרות במכרז המסגרת והיא פעלה בסבירות וכראוי והחזרתי את הדיון לועדת המכרזים לעריכת שימוע לעותרות וקבלת החלטה לגבי חילוט הערבויות ו/או גובה החילוט.
3. לאחר מכן נערך שימוע ע"י משכ"ל לעותרות והוחלט לחלט את הערבויות הבנקאיות של העותרות (בסך 100,000 ₪ כל אחת) ובעקבות זאת הוגשו העתירות דנן.
4. בעתירות אלו נטען שלא הייתה סמכות למשכ"ל לחלט את הערבויות, שכן עצם החלטת ועדת המכרזים של משכ"ל לבטל בדיעבד את זכיית העותרות במכרז נעשתה בחוסר סמכות ולפיכך בטלה ומשאין סמכות למשכ"ל לבטל את הזכייה אין לה גם סמכות לחלט את הערבויות הבנקאיות. זאת, משנטען כי לועדת המכרזים של משכ"ל אין סמכות לבטל את זכייתן של העותרות במכרז המסגרתי שהוא שלב שכבר הסתיים ולא ניתן בשל פגמים שנמצאו בשלב נוהלי הצעת המחיר לבטל את זכייתן במכרז והדבר נתון לשקול דעת והחלטות הרשויות המקומיות ולא משכ"ל.
5. לחילופין נטען כי גם אם יש סמכות למשכ"ל לבטל את הזכיה של העותרות במכרז המסגרת אין סמכות לחלט את הערבויות כצעד עונשי ומשלא נגרם למשכ"ל נזק, בצורה לא סבירה ולא מידתית ויש לבטל את החילוט ולחילופי חילופין לחלט רק חלק מהערבויות ולא את כולן.
6. כנגד זאת טענה משכ"ל כי יש לה סמכות לבטל את זכייתן במכרז של העותרות, לאחר התיאום האסור שהתגלה אצל העותרות במהלך המכרז, גם אם התגלה בשלב נוהלי הצעות המחיר ולא ניתן ליצור חיץ מלאכותי והפרדה בין שלבי המכרז ולנתקם זה מזה ומכוח תנאי המכרז, עקרונות דיני המכרזים ותום הלב היה מקום לביטול הזכייה של העותרות במכרז.
7. כך גם נטען שחילוט הערבויות הבנקאיות נעשה כדין לאחר שימוע וכצעד סביר ומתבקש ההולם את הדין ותנאי המכרז ומדובר בהחלטה סבירה ומידתית שאין מקום להתערב בה.