ה) המצאת כתבי בי דין היתה פגומה מיסודה.
5. ב"כ התובעת – קיי קפיטל התנגד לבקשה ונימוקיו העיקריים היו כדלקמן:
א) המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר. זוהי זכות דיונית השמורה לו אך יש לה השלכות.
ב) אין לקבל את הטענה ולפיה לא ניתן להשתית את ההיתר ההמצאה על עילת עשיית עושר והפרת חובת תום לב שכן פרק "הרקע העובדתי" בכתב התביעה מייחס לנתבעת חוסר תום לב ומרמה (סעיף 14) ו"הנתבעת כולל גם את הנתבע 2".
ג) בבסיס התביעה האישית נגד המבקש עומד סעיף 5 להסכם אשר מחיל על הנתבע את כל הוראות ההסכם באופן אישי.
לא יתכן שהנתבע יאמר שהוא חתם על ההסכם כמנכ"ל החברה ולא באופן אישי כאשר הסכים להכניס את סעיף 5 להסכם.
ד) מטרת הצדדים בחתימה על סעיף 5 היתה לכלול גם את בעלי המניות והשותפים שהמבקש הוא אחד מהם.
לכן הפרשנות האפשרית היחידה לאומד דעת הצדדים היא, כי הם התכוונו לתת עודף ביטחון לתובעת ולאפשר לתבוע את יחידי הנתבעת (סעיף 12 לתגובה).
ה) חילופי מיילים מוכיחים כי המבקש היה פעיל ביצירת הקשר עם משקיעים פוטנציאליים ומגדל בתוכה.
6. טענות המבקש בתשובה לתגובה:
א) נטל השכנוע בהתקיימות התנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט מוטל מחדש (de novo) על כתפי המבקשת – התובעת. כאשר כל ספק בדבר התקיימות התנאים יפורש לתובעת הנתבע הזר ונגד מתן ההיתר.
מפנה בין היתר לע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstary Company Ltd פ"ד נח (2) 465 (2004, ע"א 9725/04 אשבורן נ' CAE (4/9/07) (להלן: "עניין אשבורן") ורע"א 415/13 Roland Hecht נ' אדיר שפירא (10/4/13).
ב) רכישת סמכות בינלאומית לגבי נתבע הנמצא מחוץ לגבולות ישראל איננה עניין של מה בכך. לא מדובר בעניין פרוצדוראלי אלא מהותי ובמקרה דנן התובעת כשלה בהוכחת התנאים הנדרשים:
(1) לא הוכחה עילת המצאה נגד המבקש ברמת הוכחה של תביעה הראויה לדיון.
התובעת כשלה בהוכחת שאלה רצינית שיש לדון בה.
(2) תצהירו של מר כבירי לא הניח תשתית עובדתית נדרשת על פי דין לצורך היתר המצאה ביחס למבקש.
(3) הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.
(4) כתבי בי דין לא הומצאו כדין למבקש.
התשובה לתגובה מבוססת על פסיקה ועל הוראות הדין ואני מציינת זאת כיוון שהחלטת בית משפט קמא שניתנה ביום 4/12/17 מתעלמת לחלוטין מתוכן התשובה לתגובה. (קיימת בהחלטה סקירת הטענות בבקשה ובתגובה לה. אין איזכור כלשהו של התשובה לתגובה).
7. החלטת בית משפט קמא:
בהחלטה מנמק בית המשפט קמא מדוע במקרה דנן יש לאשר את היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט גם ביחס למבקש.