א) באשר לקיומה של "עילת תביעה ראויה":
בית משפט קמא נסמך על סעיף 5 להסכם שמכוחו צורף המבקש כנתבע לתביעה.
בשל חשיבות סעיף זה לענייננו אצטט את סעיף 5 בנוסחו המקורי באנגלית:
"The term "White oak" shall indude any and all of the following White oak and/or any of companies held by it (Including their shareholders and/or any of their directors, managers of employees) and/or White oak's shareholders and/or its associates"
בכתב התביעה תורגם סעיף 5 כדלקמן:
"המונח "ווייט אוק" יכלול כל אחד מהבאים: ווייט אוק ו/או כל חברה המוחזקת על ידה (לרבות בעלי המניות ו/או כל אחד מהדירקטורים, המנהלים או המועסקים שלה) ו/או השותפים של ווייט אוק".
כל עילת התביעה על פי כתב התביעה נגד המבקש באופן אישי התבססה על סעיף 5 להסכם (סעיף 17 לכתב התביעה).
בית משפט קמא קבע, כי משהודה המבקש שהוא נמנה על בעלי המניות של החברה, אזי "הנני קובע" שהמבקש הוא צד להסכם התיווך.
נקבע כי בית משפט קמא העמיק בחלופי מכתבי הדואר האלקטרוני בין הצדדים וקבע כי נחה דעתו שהמבקש לקח חלק פעיל בהתקשרות של החברה הנתבעת עם החברה התובעת.
בשים לב לכך שנדרשת בשלב הנוכחי רק עילת תביעה ראויה, נקבע כי קיימת עילת תביעה ראויה לתובעת.
ב) נקבע כי התקיימו במקרה דנן עילות תקנה 500 לתקנות:
(1) תקנה 500 (4) (ג) לתקנות על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי סעיף 14.
(2) תקנה 500 (5) לתקנות לפי סעיף 3 לחוזה יש לשלם תשלומים לתובעת
(3) תקנה 500 (7) לתקנות: ניתן להיעתר למבוקש גם כאשר מדובר בתביעות שעילתן הפרת חובת תום לב ועשיית עושר ולא במשפט.
נקבע כי לאור תניית השיפוט הייחודית בהסכם אזי ברור שהפורום הנאות להתדיינות הוא בישראל.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
8. ווייט אוק החתומה על ההסכם שבין הצדדים לא התנערה ואינה מתנערת מתניית השיפוט שנקבעה בישראל. היא התכבדה והגישה כתב הגנה מפורט ביחס לתביעה וההליך בעניינה מתנהל ויתנהל.
השאלה שבית משפט קמא היה צריך לבחון היא אינה השאלה – אם לפי הוראות הדין התקיימו התנאים להמצאה מחוץ לתחום השיפוט ביחס לוויט אוק אלא ביחס למבקש – הנתבע 2 תוך בחינת הטיעונים לגביו.
9. ב"כ הצדדים חזרו במהות הדברים בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, על הטיעונים שנטענו בבית משפט קמא.
ב"כ המבקש ציין, כי נראה שהחלטת בית משפט קמא התעלמה לחלוטין מהתשובה לתגובה אשר הוגשה.
אין חולק על כך, שבהחלטה אין התייחסות לגופו של עניין לתשובה לתגובה.
ב"כ המשיבה בתגובתו אמנם לא יכול להצביע על התייחסות בהחלטה לתשובה לתגובה אך מציין כי על גבי התשובה לתגובה כתב כב' השופט סובל "עיינתי" (פתקית מיום 19/11/11 – א.כ.) מכאן הוא יוצא מנקודת מוצא ולפיה בית משפט קמא עיין בתשובה לתגובה.