.4אין אני סבור, שה"שוק" של המוצר נוצר בענייננו על-ידי המערערות לבדן.
--- סוף עמוד 708 ---
לבניינו ולפיתוחו של השוק על-ידי הרחבת חוג הלקוחות שותפות גם המערערות וגם המשיבה. טיבו של המצר, אשר האחראית לו היא המשיבה לבדה, תורם, בלי ספק, גם הוא להרחבתו של השוק, וככל שהמוצר בעל איכות טובה יותר, כן ירבו לקנותו. לפיכך, להיווצרות "שוק" למוצר אחראית גם המשיבה, ולא רק המערערות שהשקיעו בפיתוחו.
אכן, עם תום ההסכם - בין אם המדובר בהסכם לתקופה קצובה ובין אם המדובר בהסכם ללא תקופה שניתנה הודעה סבירה מראש על ביטולו - המפיץ לא יוכל עוד ליהנות מאותו "שוק" שנוצר, והיצרן עשוי להמשיך ליהנות מ"שוק" זה. אך תוצאה זו צפו הצדדים בעת כריתת ההסכם כשהסכימו על תנאיו. לכך ראוי להוסיף, למען השלמות, שתי הערות. ראשית, עם תום ההסכם, כשהמערערות לא תשמשנה עוד מפיצות של המוצר, קיימת אפשרות שחלק מהלקוחות שהיו קשורים ביחסים מיוחדים עם המפיץ, עם לכתו של זה - יאבדו ליצרן, כך שה"שוק" כפי שהיה בתקופת ההסכם לא יישאר כולו ליצרן. שנית, אין ספק שגם למפיץ עשויה להיגרם עם תום ההסכם טובת הנאה מכך שבמשך תקופת ההסכם היה מפיץ של המוצר. אם המוצר הינו בעל איכות גבוהה, יוכל ליהנות מקשרים שקשר כמפיץ של מוצר בעל איכות זה לתועלת עיסוקו כמפיץ של מוצרים אחרים לאותם לקוחות.
.5מוסכם על הכול, שהמשיבה הייתה חייבת במתן הודעה סבירה מראש על ביטול ההסכם. מוסכם גם, שבחינתה של סבירות ההודעה מראש תלויה גם בסבירות הזמן שעבר מאז תחילת הקשר החוזי ועד לביטולו.
ההודעה זמן סביר מראש נועדה, כפי שמבהירה חברתי, השופטת נתניהו, בפסק-דינה, כדי לתת למפיץ שהות מספקת להפיק רווח סביר מהעיסקה ולכסות את ההשקעות וההוצאות שהוציא לשם ביצועה. רואים אנו, שסבירותה של ההודעה תיבחן גם בצורך לכסות את ההוצאות וההשקעות של המפיץ. הוצאות והשקעות אלה מהווים, למעשה, את חלקו של המפיץ בתרומה ליצירתו ולפיתוחו של ה"שוק" למוצר. ואם כך הוא, ובגין הוצאות והשקעות אלה מפוצה כבר המפיץ על-ידי מתן ארכה סבירה עד כניסת ביטול ההסכם לתוקף, מה טעם לפצותו נוספות על יסוד עילה בדיני עשיית עושר ולא במשפט גם בגין התעשרות היצרן עקב הקמת אותו "שוק" לקוחות, אשר על עיקר חלקו של המפיץ ביצירתו - ההוצאות וההשקעות כאמור - כבר פוצה? האם אין בכך - ולו בחלקו - כפילות? מטעם נוסף זה ראוי שעניין ה"שוק" שנותר ליצרן לאחר ביטול ההסכם ימצא ביטויו במסגרת קביעת התקופה הסבירה של הודעה מראש, והפיצוי הראוי בשל הביטול ללא מתן הודעה כזו מראש.