החלטה
הסוגיה העומדת לדיון עניינה במישור היחסים שבין הנושים לבין עצמם בהליכי פשיטת-רגל של יחיד, ומהי התוצאה המשפטית של חוסר תום-לב של נושה ביחס לנושים אחרים.
כללי
את דרכי אתחיל ברקע כללי, אציג את תביעת החוב של הבנק, אעמוד על התמורות הפיננסיות שחלו במצבו של החייב, ואציג את עמדות הצדדים; בשלב הבא אדרש באופן כוללני לשוק האשראי ואדון בצורך לפקח ולבקר את מתן האשראי; לאחר מכן אדרש לסוגיית תום-הלב בהליכי פשיטת רגל ובמיוחד זו של הנושים, ואבחן את ההשלכות והתוצאות של הפרת חובה זו כלפי נושים אחרים, תוך שאדרש למצוא את העיגון בדין שיאפשר לסטות מעקרון השוויון בעת חלוקת נכסי החייב; אסיים בתוצאה הפרטנית בתיק זה.
רקע
1. החייב, אלון שמס, יליד 1992, פנה להליכי פשיטת רגל בחודש מרץ 2016, בהיותו בן 24 בלבד.
כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב בסכום כולל של 581,119 ₪.
2. על פי תצהיר ההסתבכות ולאחר שנחקר על ידי בעל-התפקיד, התברר שלאחר שנים של קשיים כלכליים, ובמטרה להקים עסק משל עצמו, נטל הלוואות מאת בנק הפועלים, ברם - תוך זמן קצר, העסק קרס, והחייב מצא עצמו עם חובות רבים ללא יכולת לפרוע אותם.
3. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 31.12.17 ניתן לחייב הפטר מותנה בהוספת סכום של 96,000 ₪ על הסכומים הקיימים בקופה. תביעות החוב הוכרעו על ידי הנאמן, וסכום החובות עומד על הסך של 519,320 ₪ לנושים שונים בהם בנקים, ספקים שונים, חברות כרטיסי אשראי, ומלווים חוץ-בנקאיים.
על תביעת החוב הרלוונטית לענייננו
4. במסגרת הדיון שהתקיים ובתסקיר שהגיש הנאמן בסמוך לו, ציין שהמדובר בחייב צעיר מאד, נטול השכלה או מקצוע, מרקע אישי ורפואי לא פשוטים, ולא נהיר כיצד יצר חובות בסכומים כה גבוהים.
בכל הקשור להפטר החייב מחובותיו, והסכומים אותם יוסיף לקופה, סבר הנאמן שיש לבחון ולהביא בחשבון במסגרת השיקולים גם את תום-הלב של הנושים, ובמיוחד של הנושה הגדול, בנק הפועלים, כאשר לטעמו "נושה שמעמיד אשראי שהסיכוי להחזירו הוא אפסי, אין לו מה להלין".
5. לעניין זה, השיב החייב שקיבל הלוואות בסכומים משמעותיים מבנק הפועלים באמצעות האינטרנט ובמילותיו של החייב: "באשראי ברגע, לוחצים על כפתור ומקבלים. הייתי צעיר וטיפש...".
6. החייב ציין אמנם שהחוב לבנק הפועלים נבע כתוצאה מהלוואה שניתנה לו בראשית שנת 2013, אולם על פי הנתונים שעמדו בעת הדיון, ומהתביעה שהגיש הבנק כנגד החייב עולה שהיא מורכבת מהלוואה בסכום של 155,000 ₪ מיום 30.9.13; הלוואה בסכום 15,000 ₪ מיום 4.12.13 ויתרה שלילית בחשבון העו"ש בסכום של 60,409 ₪ - היינו במועדים מאוחרים יותר.
7. מסתבר שזמן קצר (מאז פברואר ועד יולי 2013) לאחר שהחייב קיבל הלוואות באינטרנט בסכומים משמעותיים העולים על סך של 150,000 ₪, ובשל יתרת החובה בחשבון העו"ש וחובותיו, העמיד הבנק לחייב הלוואה חדשה בסכום של 155,000 ₪ שמטרתה "כיסוי מינוס/חובות", ואולם, זו הפעם דרש הבנק (וקיבל) בטוחה, כאשר אמו של החייב ערבה להחזרה (להלן: "ההלוואה החדשה");
בנוסף להלוואה החדשה, נתן הבנק לחייב הלוואה נוספת בסכום של 15,000 ₪ וזאת בחודש דצמבר 2013, שנועדה להפחית את החוב (החדש) בחשבון העו"ש (להלן: "ההלוואה הנוספת").
לא חלף זמן רב, החייב (שוב) לא עמד בהחזר ההלוואות, חרג ממסגרת האשראי, שיקים שמשך חוללו באין כיסוי מספיק, ובחודש מאי 2014 הגיש הבנק תביעה כספית כנגד החייב (בגין ההלוואה החדשה, ההלוואה הנוספת ויתרת החובה בעו"ש) וניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה.
8. משהתברר שהחוב האמור כלפי בנק הפועלים הוא החוב האחרון שבשרשרת החובות של החייב, התבקשה עמדת בנק הפועלים ביחס לאותן תהיות של מתן הלוואות והעמדת אשראי לחייב כה צעיר, מבלי בחינת התחייבויותיו הקודמות ובלא ערבויות מתאימות.
עמדת בנק הפועלים
9. בנק הפועלים הגיש עמדה סדורה ומפורטת במסגרתה ציין שמדובר בחייב שניהל חשבון אצלו כבר מגיל 17, כאשר לאורך השנים התנהל "בצורה טובה, כאשר החשבון פעיל וללא חזרות שיקים" (ראו סעיף 6 לעמדת הבנק), ובהיותו בגיל 21 ביקש החייב לפתוח בית קפה, ועל כן אישר הבנק לחייב האפשרות לקבל "אשראי ברגע", בסכום כולל של כ- 130,000 ₪, בפעימה אחת או במספר פעימות (ראו סעיפים 9,10 לעמדת הבנק);
על השיקולים שעמדו בבסיס מתן הלוואת המחזור עמד הבנק בעמדתו בסעיפים 11 ו-12 לעמדתו, שם ציין כי: "משהחל החייב שלא לעמוד בהחזרי ההלוואות, ועל מנת שלא לנקוט כבר אז בהליכי גביה בהם היה הבנק זכאי לנקוט, ומתוך מגמה לאפשר לחייב לנסות ולהשתקם, נעתר הבנק לבקשת החייב ולבקשת אמו של החייב, והסכים לפרוס את החוב הקיים בהלוואת פריסה בסך של 155,000 ₪ לתקופה של 71 חודשים... בפעם הזו, דרש הבנק בטוחה בדמות ערבות אמו של החייב, אשר יקשה לסייע לבנה".
התמורות במצבו הפיננסי של החייב
10. מעיון בתדפיס העו"ש של החייב, עובר למתן ההלוואה החדשה, עולה שלחייב קיימת הוראה לתשלום לחברה בשם "ארוואטו שירותים" בסכומים חודשיים משמעותיים, ובעת הדיון הסביר החייב כי המדובר בהחזר לחברת הלוואות חוץ-בנקאיות; עוד מגלה התדפיס פעילות ערה מאד בחשבון העו"ש, משיכות תכופות של מזומנים בסכומים גבוהים, הפקדת שיקים בסכומים צנועים ומשיכת שקים בסכומים לא מבוטלים.
11. לאורך התקופה הקצרה מאז שהחל החייב בפעילותו העסקית יצר חובות כלפי בנקים, ספקים שונים, חברות תקשורת, נותני שירות, ונותני הלוואות חוץ בנקאיות. בכל הקשור לבנקים יצוין שהחוב העיקרי הוא לבנק הפועלים, כאשר החוב לבנק איגוד הובטח במשכון, אולם משהיתרה לא הוחזרה, והמשכון מומש – היתרה נתבעה על ידי בנק איגוד.
12. הנה כי כן – ההלוואה החדשה וההלוואה הנוספת שניתנה לחייב היו האחרונות בשרשרת ההתחייבויות וההלוואות של החייב (לבנקים, ולמלווים חוץ-בנקאיים), לרבות יתרת העו"ש השלילית שהעמיקה עם החודשים – סכומים שהיו הבסיס לתביעת הבנק, ולכן התבקש דיון ביחס לחובה, אם בכלל, של נושה כלפי נושים אחרים במתן אשראי.
13. עניין נוסף שעורר תמיהה הוא העובדה שהערבה שילמה עד לחודש אוגוסט 2015 סכום של 112,000 ₪, כאשר תביעת החוב של הבנק בהליך פשיטת הרגל (עם מתן צו הכינוס בחודש מרץ 2016) עמדה על סכום של 225,207 ₪ כאשר פסק הדין שניתן כשנתיים קודם לכן עמד על הסכום של 234,053 ₪ (לא כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד). לעניין זה הבהיר הבנק שכל התשלומים עודכנו בתיק ההוצאה לפועל, למעט תשלום אחד בסכום של 2,500 ₪ שנשמט בהיסח הדעת ובתום לב, ואותו הוא מבקש עתה להפחית מתביעת החוב (משוערך מאז ששולם בחודש ינואר 2015), וממילא החוב בתיק ההוצאה לפועל משקף את הסכום הנכון, לאחר התשלומים שבוצעו כאמור. משנבדק העניין על ידי הנאמן, ותביעת החוב הוכרעה על ידו - התייתר הצורך בהמשך הדיון בהקשר זה.
14. אם כן, התקיים דיון במהלכו התבקשו הבהרות והסברים, וזאת על מנת שחלילה לא תצא שגגה מלפני, בכל הנוגע להליך מתן האשראי וההלוואות על ידי הבנק לחייב הצעיר ועל מנת לבחון את יכולת הבנק לבקר ולפקח, בזמן אמת, על האשראי שניתן לחייב, בשים לב גם לחובות האחרים שלו, אותם ניתן לגלות בין מעיון בפעולות בחשבון העו"ש ובין באמצעות שיחה עם הלקוח.
15. הדיון במסגרת החלטה זו יתמקד אך ורק במישור שבין הנושים לבין נושים אחרים במרחב הציבורי הכללי, ולא בהיבט שבין הבנק ללקוח.
החייב הודה שלקח את ההלוואות "בלחיצת כפתור", והתרשמתי שהדבר נעשה על ידו בפזיזות מה ובלא מחשבה של ממש, מתוך כוונה להצליח בעסק, שכשל אחרי זמן קצר מאד. נדמה לי שאין לחייב טענות כלפי הבנק, ולבטח לא בתום הליך זה, ומכל מקום הדיון לא יתייחס אלא למישור בין הנושים לבין עצמם.
מבוא - אשראי לכל
16. המקרה שלפנינו ממחיש את הקושי המתעורר ממתן אשראי למשק בית בכלל, ולאדם צעיר בפרט, בהעדר בקרה או פיקוח מתאימים (של הנושה) ובהעדר בחינה שהיא ביחס ליכולת הלווה (הוא החייב הצעיר שלפניי) לעמוד בהחזר תשלומי האשראי.
17. נמצאנו למדים כי החייב, אמנם צעיר בגילו אולם בא-בימים ביחס לניהול חשבון בנק, זכה ל"אשראי ברגע" – מודל שמשמעו אישור של אשראי מידי, "בקליק", גם בסכומים משמעותיים, ואינני נדרש כלל לשאלה האם הלקוח מודע לסכום הריבית או לסכום ההחזר החודשי, כאשר כל שנדרש ממנו הוא להיכנס לאתר האינטרנט של הבנק וללחוץ על "קבל הלוואה ברגע", והכסף עובר לחשבון העו"ש שלו.
18. כבר עתה יש להבהיר; הבנק ציין כי ניתנה לחייב לראשונה הלוואה לצורך הקמת עסק של בית קפה. גם אם הדבר, נכון וראוי, הרי יש לתהות כיצד ניתן בידיו של העלם הצעיר סכום כה משמעותי בלא בחינה מעמיקה והצגת תכנית-עסקית ראויה לשמה, או לכל הפחות בקרה על המשך מתן ההלוואות (שניתנו באינטרנט), תוך שהבנק מוודא שלפחות הלקוח עומד בהחזר החודשי של ההלוואה הראשונה שניתנה בידיו.
19. אולם הדיון שלפני לא נסוב סביב ההלוואות הראשונות, אלא אך ורק לגבי הלוואה החדשה מחודש ספטמבר 2013, וההלוואה הנוספת (מחודש דצמבר 2013).
המימון-מחדש (באמצעות מחזור ההלוואות, או חידושן) שניתן לו באמצעות הלוואה חדשה בחודש ספטמבר 2013 כשהדבר נעשה גם על ידי עריכת מסמכי הלוואה חדשים, כפי שקרה במקרה דנן, אינו אלא אשראי חדש. אשראי חדש זה זכה גם לבטוחה (משמעותית) בדמות ערבה, שאף הטיבה את מצבו של הבנק, כפי שנראה בהמשך.
תמורות ושינויים בשוק האשראי
20. שוק האשראי עבר בשנים האחרונות תמורות ושינויים מרחיקי לכת;
לצד שוק האשראי הבנקאי-מסורתי, התפתח באופן מוסדר שוק אשראי נוסף, חוץ-בנקאי, של גופים מוסדיים (חברות ביטוח וחברות מנהלות של קופות גמל ושל קרנות פנסיה), ושל גופים חוץ-בנקאיים ייעודיים למתן אשראי (חברות כרטיסי האשראי, חברות פרטיות או אנשים פרטיים ונותני שירותי מטבע). אלה כולם, נותני-האשראי המסורתיים והחדשים, ייקראו להלן, למען הנוחות: "נושים-מקצועיים".
כתוצאה מהתפתחות שוק-האשראי, ההיצע (יש מי שיאמר העודף) של האשראי-הצרכני, המשווק בכל אמצעי התקשורת האפשריים – לרבות רדיו, טלוויזיה, מסרונים, דוא"ל, שיחות טלפון ועוד - תוך פיתוי הצרכנים הפרטיים לקחת הלוואות שאינן בהכרח מותאמות ליכולתם הכלכלית, מחייב חשיבה מחודשת, הן של נותן האשראי (הנושה) והן את של מקבלו (הלווה-הלקוח).
ראוי בהקשר זה להפנות לדיון ביחס לשיקולים הלא-כלכליים המשפיעים על קבלת החלטות של חייבים במאמר של Teresa A. Sullivan; Elizabeth Warren; Jay Lawrence Westbrook, Laws, Models and Real People: Choice of Chapter in Personal Bankruptcy, 13 13 Law & Soc. Inquiry 661 (1988).
21. נכון יהיה להעיר בזו העת שאמנם ההתפתחות הטכנולוגית והעולם הדיגיטלי, מזמנים לכלל המעורבים בעסקת האשראי נוחות וזמינות, תוך שדי בהקשה על "אישור" למסרון שנשלח, או הקשה על מקש מחשב, בהקלקה על העכבר או סתם בנגיעה על המסך כדי לקבל הלוואה נדיבה, אולם - הסיכונים וההשלכות הכלכליות של קבלת אשראי, לא השתנו כלל, וייתכן שמנגנוני ההגנה הטבעיים והמסורתיים, הכרוכים במחשבה טרם קבלת אשראי, נחלשים מעט בעולם הדיגיטלי:
אין המדובר במתת שלא צריך להחזיר; אין המדובר בקבלת כספים שאין להם מחיר; המדובר בהלוואות שיש להחזיר ויש להן מחיר.