57. הנתבעת לא סיפקה הסבר המניח את הדעת מדוע בדוחות הכספיים שלה עצמה היא ציינה כי חלק מהקרקעות נועדו לחלוקה לזכאים, ומדוע אין תיאור זה מלמד על היותה נאמנה עבור זכאים אלו. כמו כן, לא ניתן על ידה הסבר ראוי מדוע תיאור זה בדוחות הכספיים השתנה החל משנת 1998, ורו"ח גרינברג ציין בחקירתו כי אינו יודע להסביר מדוע חל אז שינוי כזה בדוחות הכספיים של הנתבעת (עמ' 66, ש' 5-12 לפרו').
58. יתירה מזו: רו"ח גרינברג שהעיד מטעם הנתבעת ציין אמנם בתצהירו כי לא ידוע לו על כך שהנתבעת החזיקה בנאמנות מגרש עבור אדם כלשהו, אך הוא לא הצליח לספק הסבר בחקירתו, במענה לשאלת בית המשפט, כיצד האמור בתצהירו מתיישב עם העובדה כי לפחות בשני מקרים בעבר העבירה הנתבעת מגרשים לצדדים שלישיים בעקבות התדיינות משפטית שנוהלה נגדה, במסגרתם הועלתה הטענה כי הנתבעת שימשה נאמנה עבור הרוכשים המקוריים (ר' ס' 11 לתצהיר רו"ח גרינברג; עמ' 63, ש' 19-27 ועמ' 64 ש' 1-3 לפרו').
59. כאשר נחקר רו"ח גרינברג בבית המשפט לגבי מכתבה של הנתבעת לנציב מס הכנסה מיום 27.10.1980 (נספח 21 לתצהיר התובע) לצורך הכרזתה כמלכ"ר, מכתב בו צוין כי תפקידה של הנתבעת הצטמצם ל"שמירת שטח של כ-400 דונם...שנרכש בשנות העשרים ע"י שליחי ההסתדרות הציונית בבולגריה, לחלק ולהעביר את המגרשים בבעלות הרוכשים האינדיבידואליים שמימנו את הרכישה ולעזור להם בפיתוח האדמות", לא סיפק רו"ח גרינברג הסבר מניח את הדעת לאמור במכתב זה, אלא הסתפק באמירה כי "לא מתקבל על הדעת" שבמהלך השנים הנתבעת מכרה מגרשים שלא היו בבעלותה (עמ' 65, ש' 13-16 לפרו').
60. ממכלול הראיות שפורטו לעיל עולה כי התובע הצליח להוכיח גרסתו לפיה נוצרו יחסי נאמנות בין הרוכשים המקוריים של המקרקעין לבין הנתבעת, והנתבעת אף ראתה עצמה במהלך השנים כנאמנה הפועלת לטובתם של רוכשים אלה. גרסה זו נתמכת במסמכים הרבים שחלקם הופקו על ידי הנתבעת עצמה במהלך השנים, וכן בפסקי דין בהליכים אחרים המחזקים גם הם את טענות התובע. מנגד, הנתבעת הציגה גרסה מעורפלת ובלתי סדורה ומילאה פיה מים בדבר נסיבות רישום המגרשים על שמה. בהליך הנוכחי מבקשת הנתבעת לבסס גרסתה בעיקר על חלוף הזמן, ובכלל זה על העובדה שמרבית בעלי התפקידים הרלוונטיים אצלה אינם נמצאים עוד בין החיים. לפי התרשמותי מהעדויות שהובאו ומהראיות שהוצגו לא מצאתי כי הנתבעת עשתה מאמץ כן לבחון את טענות התובע בהקשר זה או להשיב להן בצורה עניינית. הסתפקות הנתבעת בטענה כי חלף זמן רב מאז עריכתם של המסמכים השונים וכי לא ניתן לחקור את עורכי המסמכים מאחר שאינם עוד בין החיים - איננה עניינית ולא סבירה, ואין בידיי לקבלה.