88. התביעה דנן הוגשה ביום 27.4.2014. משכך, בהתאם להוראות סעיף 5(2) שבחוק ההתיישנות, ונוכח העובדה כי טרם חלפו 25 שנים מיום הכפירה של הנתבעת בנאמנותה ובטענות הבעלות הנטענת של התובע במחצית החלקה ההיסטורית, הרי שגם אם הייתי קובע כי מועד זה חל ביום 5.11.1996 - תביעתו זו של התובע טרם התיישנה במועד הגשתה.
טענות הנתבעת בדבר שיהוי, ויתור התובע על זכותו ופקיעת יחסי הנאמנות
89. נעילת דלתות בית המשפט בפני תובע, או מחיקת תביעתו של בעל דין מחמת שיהוי, הינה צעד דרסטי שבית המשפט לא בנקל ינקוט בו (ר' "עניין וינברג" בפס' 19; "עניין תורג'מן", בפס' 19). כאשר מועלית טענת שיהוי נדרש בית המשפט, בין היתר, לבחון האם השיהוי הנטען אכן משקף ויתור מצדו של התובע על זכות התביעה המוקנית לו, והאם הורע מצבו של הנתבע כתוצאה מהשיהוי שחל בהגשת התביעה ע"י התובע. תנאי נוסף שהוזכר בפסיקה דן בשאלה האם השיהוי נגרם מחמת חוסר תום ליבו של התובע. עוד נקבע לא אחת כי גם בהתקיימם של כל התנאים האלו עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת להכריע בדבר המשמעות שראוי להעניק לשיהוי שדבק בהגשת התביעה (ר' "עניין וינברג", בפס' 19).
90. במקרה הנוכחי מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניי אינם מלמדים על ויתור כלשהו מצדם של הסב, האב או של התובע על זכויותיהם במקרקעין. ביחס לחלק המקרקעין שנרכש ע"י הסב: כפי שכבר צוין לעיל, עו"ד מושונוב פנה לנתבעת עוד בשנת 1987 לשם מימוש זכויותיהם של התובע ואביו במקרקעין, ונענה על ידי הנתבעת בחיוב, בכפוף להצגת צו ירושה לגביו יורשי הסב ופירעון הוצאות מסוימות. משהכירה הנתבעת עוד בשנת 1987 בזכויותיו של הסב, ובהמשך לכך - גם בזכויותיהם של יורשיו, ביחס לבעלות במחצית מהחלקה ההיסטורית, הרי שאין הנתבעת רשאית לטעון כיום, בדיעבד, כי עוד קודם לשנת 1987 ויתרו הסב, האב או התובע על זכויותיהם במקרקעין נושא התובענה.
91. עו"ד מושונוב תיאר בעדותו כי צוואת הסב נמצאה רק בשנת 1996 יחד עם צוואת האב. בצוואות אלו אכן לא הוזכרו זכויותיהם של הסב ושל האב בחלקה ההיסטורית. עם זאת, אין בידיי לקבל טענת הנתבעת לפיה יש בכך כדי ללמד על ויתור מצד סבו או מצדו של אבי התובע על זכויותיהם במקרקעין. אמנם, התנהגותו של צד לחוזה עשויה ללמד לעיתים על זכות שהוקנתה לו לפיו, אך מסקנה בדבר ויתור על זכות כזו הינה מרחיקת לכת ועל כן חייב הטוען לוויתור להציג ראיות מוצקות וברורות להוכחתו (ר' ע"א 7156/10 חברת הירקון בע"מ נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 11.10.2012)). במקרה הנוכחי הנתבעת לא הציגה ראיות מוצקות לוויתור כזה מצדם של הסב או של אבי התובע על זכויותיהם הנטענות במקרקעין.