104. כך למשל כאשר לא ניתן לאכוף בעין ביצועו של חוזה מאחר שהנכס נושא החוזה כבר הוקנה לצד שלישי נשאלת השאלה האם הזכות לאכיפת החוזה כוללת גם זכות לביצוע בקירוב של הוראות החוזה (ר' נילי כהן, "ביצוע בקירוב" (ספר יצחק אנגלרד, דפנה ברק ארז וגדעון ספיר עורכים, 2010) (להלן: "כהן") בעמ' 156).
105. דוקטרינת "הביצוע בקירוב" פותחה במשפט המקובל האנגלי ואומצה בפסיקתו של בית המשפט העליון קודם לחקיקה הישראלית בתחום דיני החוזים. אולם, עקרונות הדוקטרינה הזו לא נכללו בין הוראותיהם של חוק החוזים (תרופות) וחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג -1973. עם זאת, בפסיקת בתי המשפט בישראל כבר נקבע כי הרציונאלים המונחים בבסיסה של דוקטרינה זו הולמים את הרציונאלים שביסוד עקרון תום הלב, ועל כן אין מניעה מלהוסיף להחיל בישראל גם כיום את הדוקטרינה הזו מכוח עיקרון תום הלב (ר' ע"א 11965/05 עזבון המנוח מרדכי קליין נ' דוד שרון, פרופסור (פורסם בנבו, 27.8.2009) בפס' 4 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) חיות; ג' שלו, "דיני חוזים" (מהד' שנייה, 1995) (להלן: "שלו") בעמ' 537).
106. בעניין ע"א 2686/99 אייזמן נ' קדמת עדן, פ"ד נה(5) 365, 378 (2001) קבע כב' השופט אנגלרד כי הדוקטרינה של "ביצוע בקירוב" מבוססת על הסמכות הכללית הקבועה בסעיף 4 בחוק החוזים (תרופות) לפיה בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה בנסיבות העניין, וכי הדוקטרינה מבוססת גם על עיקרון תום הלב (ר' גם: כהן, בעמ' 163).
107. בבסיס הדוקטרינה של "ביצוע בקירוב" עומד הרעיון כי יש לחתור ככל שניתן לקיום החוזה ולהגשמת המטרה העומדת ביסודו גם אם מתברר שלא ניתן לקיימו ככתבו וכלשונו (שם, בעמ' 163). פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן מדגישים בספרם כי:
"בין אם במישור הסעדים, בין אם במישור המהותי, נובעת הדוקטרינה מתפיסתו של החוזה כמכשיר לשיתוף פעולה בין הצדדים, המחייב התחשבות וגמישות בביצועו, והדורש מן המתקשרים כי ינהגו על פי רוח הנורמה ולא על פי הציווי המילולי שלה. תפיסה זו, שניתן לבססה כיום על עקרון תום הלב, הפורש מצודתו גם במישור הסעדים, אומרת בהקשרנו שראוי להורות על ביצוע מקורב המגשים את מטרת החוזה, כאשר ביצועו המקורי של החוזה אינו אפשרי." (פרידמן וכהן, "חוזים" (2011), בעמ' 178). (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
108. הדוקטרינה של "ביצוע בקירוב" מזכה את הנפגע בזכות לתבוע אכיפתו של ביצוע הקרוב לביצוע המקורי המוגדר בחוזה, וזאת - כאשר הביצוע המקורי אינו אפשרי. אולם, הדוקטרינה אינה מאפשרת קיום שונה לחלוטין של החוזה, אלא קיום דומה לו (שם, בעמ' 179). במילים אחרות: כאשר החוזה אינו ניתן לאכיפה במדויק, אולם מאפשר להגשים את כוונת הצדדים המקורית תוך סטייה לא גדולה מן החיוב החוזי המקורי, ניתן להיעזר בדוקטרינת ה-"ביצוע בקירוב" לטובת הצד הנפגע מן ההפרה (ר' שלו, בעמ' 537).