117. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה דנן על הסף מאחר שגם לשיטת התובע עצמו ניתן לטעון כי החלקה החלופית עדיין מוחזקת על ידי הנתבעת כנאמנה עבור רוכש אחר כלשהו, או כלפי יורשיו של אותו רוכש אחר. מדובר בטענה בלתי מבוססת וחסרת תום לב. ראשית, ככל שהנתבעת טוענת כי החלקה החלופית מוחזקת על ידה בנאמנות עבור רוכש ספציפי או חליפיו, היה עליה לטעון זאת במפורש ולהוכיח טענה זו. באופן כזה הוטל על הנתבעת לנהוג ככל שהייתה מודעת לרוכשים נוספים שפנו אליה בקשר לחלקה החלופית ועניינם טרם התברר. נכון וראוי היה להציג מידע כזה בפני בית המשפט או לבקש בעצמה את צירופם של טוענים לזכויות כאלה להליך דנן. טענתה של הנתבעת לפיה היה על התובע לצרף רוכשים עלומים שכאלו אינה מתקבלת על הדעת, מאחר שבידיה, כנאמנה, מצוי מידע לגבי כל הפונים והזכאים לקבלת חלקות קרקע שנכללו במקרקעין, ואילו בידי התובע לא נמצא מידע כזה.
118. שנית, הנתבעת לא התמודדה עם הנטען בחוות דעתו של השמאי פרמינגר אשר קבע כי מספר הרוכשים המקוריים עמד על 304, כאשר בתוכנית בר/109 התקבלו 353 מגרשי מגורים (סעיף 3 לחוות הדעת של השמאי פרמינגר). מממצא זה עולה כי על שם הנתבעת רשומים מגרשים במספר גדול ממספרם של הרוכשים המקוריים של המקרקעין. משכך, ברי כי על שם הנתבעת רשומות כיום חלקות שלא חולקו וטרם הועברו לרוכשים המקוריים, אשר נוצרו כתוצאה מהפרצלציה שבוצעה, וביניהן גם החלקה החלופית. בנסיבות כאלה לא קיים עוד חשש שמא החלקה החלופית שתירשם על שם התובע מוחזקת בנאמנות על ידי הנתבעת לטובת רוכשים מקוריים אחרים שלא יזכו לאכוף זכותם לבעלות בחלק מהמקרקעין.
119. שלישית, ומבלי לקבוע מסמרות לגופם של דברים - אני סבור כי במידת הצורך יהיה ניתן לשקול במקרים דומים נוספים החלת הדוקטרינה של "ביצוע בקירוב" גם לגבי זכאים אחרים.
120. רביעית, ניתן לציין כי טענתה של הנתבעת לפיה אין לאכוף עליה ביצוע בעין של זכאותו של התובע לחלק מהמקרקעין צורמת בלשון המעטה. הנתבעת עצמה ציינה בדוחות הכספיים שלה במרוצת השנים כי הוא נוהגת למכור מגרשים הרשומים על שמה לצורך מימון פעילותה (ר' לדוג' דו"ח כספי של הנתבעת מיום 31.12.1994, נספח 28 לתצהיר התובע; דו"ח כספי של הנתבעת מיום 31.12.2014, נספח א' לתצהירו של רו"ח גרינברג), אך היא ממאנת במקרה דנן להעביר מגרשים למי שזכאי להם בטענה כי יתכן שהיא מחזיקה במגרשים אלה בנאמנות עבור רוכשים אחרים. בנסיבות אלה ניתן לתהות ולשאול האם גם החלקה המקורית נמכרה ע"י הנתבעת תוך נקיטת אותה מידת זהירות נדרשת? מדוע לא פנתה הנתבעת אל יורשי הסב טרם מכירתה של החלקה המקורית לצד ג'? האם קיימה הנתבעת חובתה כנאמנה כאשר מכרה מנכסי הנאמנות מאחר שסברה שהדבר נדרש לה לצורך מימון פעילותה? מי בחן ואישר פעולותיה אלה? והוא הדין אף לגבי החלטה אפשרית של הנתבעת לגבי מכירה אפשרית של מגרשים פרטיים הרשומים על שמה וטרם הוקצו לרוכשים המקוריים או ליורשיהם או לחליפיהם.