135. שנית, אני סבור כי יש ממש בטענות הנתבעת לפיהן טענות התובע בקשר לזכויותיו בחלקות אחרות הרשומות על שם הנתבעת, לרבות בחלקות המיועדות לצרכי ציבור, לא נטענו כלל בפניותיו של התובע לנתבעת מיום 2.1.1987 ומיום 25.12.1996, וכל שנדרש בפניות אלו התייחס לזכויות במחצית מהחלקה ההיסטורית בלבד. בהקשר זה יודגש כי על פי חוות הדעת של השמאי פרמינגר, הרי שכבר בשנת 1950 בוצעה פרצלציה לתוכנית R/220 וחלק מן החלקות שיועדו "לרווחת היישוב" נרשמו על שם הנתבעת (ר' עמ' 12 לחוות הדעת של השמאי פרמינגר). במילים אחרות: למרות שבמועדי פניות אביו של התובע והתובע עצמו אל הנתבעת כבר נרשמו חלקות מסוימות המיועדות לצרכי ציבור על שם הנתבעת, לא הופנתה לנתבעת דרישה לגביהן כאשר נעשתה פנייה ע"י עו"ד מושונוב בקשר לזכויותיהם של הסב, האב או של התובע במקרקעין. משכך, מדובר "בטענה כבושה" שנטענה לראשונה ע"י התובע רק במסגרת התביעה דנן, והנני קובע כי גם מסיבה זו אין להורות על אכיפה בעין ככל שהיא מתייחסת לשטחי המקרקעין החורגים משטחה של החלקה החלופית.
136. יתרה מזו: בכתב התביעה ניסח התובע את הסעדים הנתבעים על ידו באופן מעורפל. כך למשל נכתב כי התובע עותר לקבלת "פסק דין הצהרתי לפיו זכאי התובע להירשם כבעלים של חלק 1 מתוך 347 חלקים בשטחים הציבורים: חלקה 426 בגוש 3741 המיועדת לבניית בית אבות, חלקות 477 ו-484 בגוש 3741 המיועדות לבניית קאנטרי קלאב, חלקה 350 בגוש 3740 וחלקה 425 בגוש 3741, המיועדות שתיהן לבניית מרכזים מסחריים, וזכויות נוספות." (ההדגשות אינן במקור – ב.א.). ברי כי התובע לא פירט ולא הסביר כנדרש את דרישתו להירשם כבעלים של דווקא חלק אחד מתוך 347 חלקים בכלל שטחי המקרקעין הרשומים על שמה של הנתבעת, והוא אף לא פירט בכתב התביעה אילו "זכויות נוספות" הוא תובע.
137. שלישית, ומבלי לגרוע מן האמור לעיל, מוצא אני לנכון לקבוע כי אין להעניק לתובע סעד של אכיפה ביחס ליתר שטחי המקרקעין, זולת החלקה החלופית, המבוקש על ידי התובע, נוכח הוראת סעיף 3(4) בחוק החוזים (תרופות) אשר קובע כי הנפגע לא יהיה זכאי לאכיפת החוזה כאשר "אכיפת החוזה אינה צודקת בנסיבות העניין". בפסיקה נקבע כי סעד האכיפה יישלל רק אם בית המשפט יגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הצודקת בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים לפי המשתקף מנסיבות העניין (ר' ע"א 5131/10 רחל אזימוב נ' אפרים בנימיני (פורסם בנבו, 7.3.2013) בפס' 18; שלו, בעמ' 532-533). במקרה דנן, התובע מבקש להירשם כבעלים של חלק במגרשים שיועדו לרווחת הציבור המתגורר בישוב "אירוס" בהיותם מיועדים לשמש כבית אבות, קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. משכך, הנני סבור כי רישומו של התובע כבעלים משותף בחלק בלתי מסוים במגרשים אלה עלול לסבך ולפגוע ביעילות קידום המימוש והניצול של מגרשים אלו בייעודם התכנוני לטובת כלל התושבים ביישוב. על כן אני מוצא כי לא יהיה זה צודק להורות על אכיפה בעין של דרישת התובע להירשם כבעלים של 1 (בחלק אחד) מתוך 347 חלקים במגרשים אלו.