14. התובע מוסיף וטוען כי לשם מימון פעילותה מכרה אומנם הנתבעת במהלך השנים חלק מהמגרשים שנמסרו לה בנאמנות, אולם חלק מהמקרקעין רשום על שמה של הנתבעת עד היום. בהקשר זה טוען התובע כי הנתבעת ידעה היטב על תפקידה כנאמן לגבי המקרקעין, והיא אף ציינה בדוחותיה הכספיים לשנים 1986-1997 כי "על שם החברה רשומים בספרי האחוזה מגרשים בגוש 3740 ו-3741 הנמצאים באזור המועצה האזורית גן רווה. מגרשים אלה מיועדים ברובם למטרות ציבור כגון גנים ובניינים ציבוריים ובחלקם – להעברה לזכאים לקבלת המגרשים" (הדוחות הכספיים של הנתבעת לשנים 1986-2004 צורפו כנספח א' לתצהיר רו"ח יעקב גרינברג מטעם הנתבעת) (ההדגשה אינה במקור – ב.א.). התובע מציין, כי נוכח אישורן של תוכניות בר/109 ב-1998, והפיכת השטחים בייעוד ציבורי לבעלי ערך כלכלי רב, השתנה התיאור המופיע בדו"ח הכספי של הנתבעת לשנת 1998 כך שצוין בו כי "...מגרשים אלה מיועדים ברובם להקמת מבנים לתועלת הציבור ובחלקם מגרשים למגורים כאשר המטרה של כל האדמות היא הקמת הישוב "אירוס"". הנתבעת לא הציגה כל הסבר להשמטת החלק המתייחס להעברת המגרשים לזכאים בדוחות הכספיים שלה החל משנת 1998.
15. לטענת התובע מפרה הנתבעת את חיוביה כנאמן. לגרסת התובע, דירקטוריון הנתבעת מורכב מבעלי אינטרסים המבקשים להשתמש ברכושם של אחרים לצורך השבחת הישוב בו הם עצמם גרים, תוך ניצול אי ידיעתם של רובם המכריע של הרוכשים המקוריים או של חליפיהם על גורל זכויותיהם במקרקעין.
16. התובע טוען כי המסמכים השונים שצורפו לתביעה או הוגשו על ידו כראיות במהלך בירורה של התביעה, ובמיוחד במצטבר עם תוכן עדותו של עו"ד מושונוב, מוכיחים כי הוא זכאי לבעלות במגרש בייעוד למגורים הנכלל במקרקעין, וכי הנתבעת הכירה בזכאות סבו למגרש כזה עוד בשנת 1987.
17. עוד טוען התובע כי בהתאם לחוות הדעת של שמאי המקרקעין מר נחום פרמינגר (להלן: "השמאי פרמינגר") שהוגשה על ידו, החלקה המקורית והחלקה החלופית מקורן במקרקעין שהועברו לנתבעת על מנת שתחזיק בהם בנאמנות. התובע מוסיף כי על פי חוות הדעת של השמאי פרמינגר, שווי החלקה החלופית אינו עולה על שווי החלקה המקורית, ואף נופל ממנו בסכום של כ-300,000 ₪.
18. כן מוסיף התובע וטוען כי על פי חוות הדעת של השמאי פרמינגר מספר הרוכשים המקוריים של המקרקעין הוא 304, והוא נמוך ממספר המגרשים שהתקבלו במסגרת הפרצלציה שנעשתה לתוכניות בר/109. על כן, התובע טוען כי הוא זכאי לכאורה ל-1 מתוך 304 חלקים מהרכוש הרשום על שם הנתבעת, שהינו חלק גדול יותר מ- 1 מתוך 347 חלקים אותו הוא תובע במסגרת התביעה דנן.