26. הנתבעת טוענת כי התובע לא טרח להגיש תצהירים של בני משפחתו שאולי ברשותם מצוי מידע נוסף, וזאת - על אף שמדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים רבות. כן טוענת הנתבעת כי התובע צירף אסמכתאות לכאורה השייכות למקרים אחרים בהם דווח לשלטונות המס בקשר למגרשים אחרים שנכללו במקרקעין, ונטען לגביהם כי הם הוחזקו בנאמנות על ידי הנתבעת עבור רוכשים שונים. התובע אמנם ציין כי אשתו שוחחה עם אותם בעלי זכויות במגרשים האחרים, אך נמנע מלהגיש בעניין זה תצהיר מאת אשתו, ולכן אין לדעת מה נמסר לה בקשר לכך על ידי רוכשי אותם מגרשים.
27. באשר לטענה כי שימשה כנאמנה עבור התובע, טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח מהי הנאמנות במקרה דנן, לרבות פרטים הנוגעים לצדדים לנאמנות זו, היקף הנאמנות ומה הוסכם בגדרה. בהקשר זה נטען כי המסמכים שצורפו על ידי הנתבע אינם מבססים טענה בדבר קיום נאמנות. בנוסף מציינת הנתבעת כי בפסק הדין שניתן ב-"עניין לפידות" דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את הטענה לפיה הנתבעת החזיקה במגרשים כנאמן לטובת כל בעלי המגרשים.
28. הנתבעת טוענת כי גם אם עמדה לסב זכות כלשהי ביחס לחלק מהמקרקעין, הרי שהימנעותו של הסב, ולאחר מכן הימנעותם של האב ושל התובע עצמו, מלפעול לשם מימוש זכויותיהם במקרקעין, מלמדת על ויתור מצדם על זכות הבעלות בחלק מהמקרקעין הנטענת על ידם. לטענת הנתבעת מאז מועד הרכישה הנטען ע"י הסב בשנת 1934 ועד לפטירת הסב עברו כ-38 שנים בהן לא הוכח שהסב פעל למימוש זכויותיו במקרקעין. יתרה מזו: בצוואתו של הסב לא נמצא שום אזכור לזכויותיו בחלקה המקורית. בהמשך לכך – החל ממועד פטירת הסב בשנת 1972 ועד לשנת 1987, משך כ-15 שנים, לא פעל גם האב למימוש זכויותיו הנטענות במקרקעין. גם החל מפניית עו"ד מושונוב בשנת 1987 ועד לשנת 1996, לא נעשה דבר על ידי האב בעניין זה. לגרסת הנתבעת, מהתנהלות זו ניתן ללמוד על ויתור מצדו של האב על זכויותיו הנטענות במקרקעין. עוד טוענת הנתבעת כי לא הוצג בפני בית המשפט אילו פעולות בוצעו על מנת לאתר את צוואת הסב, ובאילו נסיבות היא נמצאה. עו"ד מושונוב ציין בעדותו כי צוואת הסב נמצאה בביתו של האב, ומכאן ניתן ללמוד כי האב לא פעל למימוש זכויותיו הנטענות משום שלא ראה עצמו כבעל זכויות כלשהן במקרקעין. לטענת הנתבעת מסיבה זו גם בצוואת האב לא קיים אזכור כלשהו לזכויות הבעלות הנטענות על ידי התובע לגבי המקרקעין.