ד. הערות בטרם חיתום
28. לפני סיומו של פסק דין זה, אני מוצא לנכון להוסיף את שייאמר להלן.
29. במסגרת פסק דין זה יש לבחון האם להיעתר לתביעת התובעים לאכיפת ההסכם עמם (ההסכם השני) ולביטול העסקה הראשונה (כנ"ל בסעיף 2). על כך התשובה שלילית בתכלית. כפועל יוצא מכך, ההסכם הראשון עומד בתוקפו והעסקה הראשונה נותרת בעינה.
כפי שצוין, בשלבים שונים נעשו מאמצים להביא לפתרון כולל ולחסוך הליכים נוספים. כך, בין היתר, בהליך הגישור (הנזכר בסעיף 6(ה) דלעיל) ולאחר הגשת הסיכומים (כנ"ל בסעיף 12). דא עקא, שהמאמצים בקשר לכך לא נשאו פרי.
במצב הדברים האמור, לא ניתן לחרוג במסגרת פסק דין זה מבחינת הסעדים שנתבקשו ומהכרעה לגביהם ואין לתת הוראות ספציפיות לגבי סעדים שלא נתבעו (כגון פינוי התובעים ומערכת החיובים הספציפית בין כל הצלעות להליך דנן ומה שנתבקש בהודעה שהגישו הנתבעים ב-5.2.18).
אכן, להכרעה שבפסק דין זה עשויות להיות השלכות שונות, גם מעבר למה שנקבע בו במפורש. כך במיוחד כשהיא עולה בקנה אחד עם הליך הבוררות ומה שבעקבותיו (כנזכר בסעיף 6 דלעיל) וכשתביעת סילוק היד (הנזכרת בסעיף 6(ג) דלעיל) הוקפאה בהמתנה להכרעה דידן. עם זאת, פרט להמלצה להגיע להסכמות בהינתן מצב הדברים הנוכחי, אין מקום להוראות נוספות במסגרת פסק דין זה.
ה. סוף דבר
30. כאמור, התביעה נדחית.
31. על התובעים, יחד ולחוד, לשלם לכהן (הנתבעים 3-2 יחדיו) – עבור הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד גם יחד – סכום כולל של 50,000 ש"ח.
32. בהינתן המכלול, אין צו להוצאות ביחסים שבין התובעים לבין נוריאל (הנתבע 1).
ניתן בהעדר הצדדים היום, ז' באדר תשע"ח, 22 בפברואר 2018.
רפאל יעקובי