16. משכך, אני מורה למנהל המיוחד לבדוק ביתר קפדנות את נסיבות חייהם של החייבים, ובכלל זה את: מגוריהם והיקף שכר הדירה שהם משלמים, עבודת החייב והכנסותיו, עבודת החייבת והכנסותיה, מקורות כספיים העומדים לרשות החייבים בחיי היום יום.
כן אני מורה למנהל המיוחד לבדוק את הטענות לעניין אורח חיים ראוותני ומנקר עיניים.
אני מורה, כי בדיקותיו של המנהל המיוחד יתבססו על נתונים של ממש ולא על אמירות שאינן מגובות.
17. אשר על כן ועד לקיום בדיקה מקיפה יותר של טענות הנושים על-ידי המנהל המיוחד, לא ראיתי להיחפז בביטול ההליך דכאן.
המנהל המיוחד יבצע חקירותיו ויגיש דו"ח לתיק בית המשפט בעוד שישה חודשים.
חזקה על הנושים שהתייצבו לדיון, כי יסייעו למנהל המיוחד באיסוף המידעים הנחוצים.
גם החייבים מוזהרים כי עליהם לנהוג בפתיחות ובשקיפות כמתחייב מחייבים המצויים בהליך פש"ר.
על החייבים לשתף פעולה עם ההליך ולחשוף בכנות וביושר את מקורות השתכרותם והכנסותיהם.
במידה והחייב עובד כעצמאי ללא נטילת אישור, כפי שנטען בדיון ולא הוכח, יש בכך משום נקודה שתיזקף לחובתו. על החייב לדאוג להסדיר את אופן עיסוקו באופן העולה עם חייב בהליך פש"ר.
התשלום החודשי:
18. כאמור, התשלום החודשי שהושת על החייבים הינו מינימאלי.
מדובר באנשים שאינם מטפלים בקטינים. מצבם הרפואי על פי סעיף 10.4 לתסקיר אינו חריג ביחס לאנשים בגילם (החייב יליד 1950 והחייבת ילידת 1954).
לא מצאתי סיבה לכך שחייבים המתגוררים בשכירות בעלות של 5,200 ₪ יישאו בתשלומים חודשיים לקופת הפש"ר בעלות של 300 ₪ לחייב ו- 200 ₪ לחייבת.
על החייבים לנהוג צניעות בהוצאותיהם, במיוחד בשים לב לגובה תביעות החוב בהליך.
את עיקר משאביהם על החייבים להפנות לתשלומים בתיק הפש"ר. הזכות למחייה בכבוד היא מהותית, אך הנתון בדבר גובה דמי השכירות, שהוא היחיד שנמסר בדו"ח המנהל המיוחד, מלמד כי החייבים חיים מעבר לכך והדבר אינו תקין. החייבים יכולים וצריכים לצמצם את הוצאותיהם ברכיב זה ואולי אף ברכיבים נוספים שלא הובאו לפני כדי שהתשלום לקופת הנשייה יהיה מיטבי.
19. אני מחליטה להעלות את גובה התשלום שהושת על החייבים באופן משמעותי.
אני מורה כי החל מחודש אפריל 2018 ישלם החייב לקופת הכינוס סך של 2,500 ₪ מידי חודש.
אני מורה כי החל מחודש אפריל 2018 תשלם החייבת לקופת הכינוס סך של 2,500 ₪ מידי חודש.
הסכומים שננקבו כאן מבוססים על האמור בסעיף 10.10 לדוח המנהל המיוחד, כאשר מדווח שם על: "עזרה ממשפחה בשיעור 4,000 ₪ לחודש והוצאות דמי שכירות של 5,200 ₪ לחודש".
את דמי השכירות יש לצמצם ואת העזרה הנטענת מבני המשפחה ראוי להפנות לקופת הפש"ר.
עוד מבוססים הסכומים הללו על כך שהחייבת מועסקת כמנהלת משרד עורכי-דין (שפטל, ברקמן ושות') במשרה מלאה ועל פי הנטען משתכרת 7,250 ₪ לחודש.
הכנסת החייב המדווחת, 2,000 ₪ לחודש כאמור טעונה בירור מקיף יותר על-ידי המנהל המיוחד.