החלטה
כללי:
1. החייבים, בעל ואישה, נשואים זל"ז ותיקי הפש"ר שלהם אוחדו.
צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 28.5.16 ולנכסי החייבת ביום 10.8.16.
החייבים חויבו בתשלומים חודשיים של 300 ₪ ו- 250 ₪ בהתאמה.
מדובר בהליך פשיטת רגל שני המתנהל בעניינם של חייבים אלה, כאשר ההליך הקודם של החייבים החל בשנות התשעים והסתיים בשנת 2007 ובסופו קיבלו הפטר.
בנם של החייבים מאור שני מצוי גם הוא בהליך פש"ר שמספרו 40065-02-17.
החייבים גורסים, כי עיקר חובותיהם נובעים מכך שמשרד עוה"ד בו עבדו לא שילם את שכרם. הם אף עתרו להגשת תביעה כנגד אותו משרד כאשר אישור טרם נתקבל.
חובות החייבת בתיק עומדים על סכום כולל של 4,349,266 ₪.
חובות החייב בתיק עומדים על סכום של 964,488 ₪.
2. המנהל המיוחד המליץ בתסקיר שהוגש לקראת ישיבת 12.3.18 להורות על ביטול הליכים בעניינם של חייבים אלה.
כפי שפורט בדו"ח, החייב עובד כעצמאי מבלי שקיבל על כך היתר מבית המשפט ומבלי שהכנסותיו מדווחות. בכך התנהל החייב בחוסר תום לב בהליך.
המנהל המיוחד סבור כי התנהלות פסולה זו של החייב מקרינה גם על החייבת, בת זוגו המנהלת עמו משק בית משותף ומשכך יש לבטל את ההליך גם בעניינה.
טעם נוסף שהמנהל המיוחד מוצא לביטול ההליך הוא, כי החייבים מסרו נתונים לא מדויקים (בלשון המעטה), חלקיים ומהוססים ביחד לחברת שניז בע"מ שהיתה בשליטתם.
החייבים אף לא המציאו את מלוא המסמכים שהתבקשו להמציא בחקירתם.
3. אף הנושים, שהתייצבו לדיון, גרסו כי יש לבטל את הליכי הפש"ר כנגד שני החייבים.
בבקשה מספר 3 בתיק 10495-04-16 [פורסם בנבו] שהוגשה על-ידי הנושה עו"ד נטר לביטול הליך בעניינו של החייב נטען, כי:
"החייב היה שנים רבות בהליכי פש"ר קודמים... החייב העלים הכנסות והעלים כספים מהרשויות ומנושיו השונים במשך שנים דרך חשבונות צד ג' וחשבונות ילדיו... החייב קיבל הלוואות בזמן היותו בפש"ר בין היתר דרך ילדיו... בכספים עשו שימוש גם הילדים שנסעו לחו"ל... וחיו ברמת חיים גבוהה... החייב גם פעל באמצעות חברת שניז בע"מ אשר היתה בשליטתו המלאה והעלים הכנסות. החייב הינו נוכל אשר מלכתחילה לא התכוון להשיב סכומי הלוואות שלקח כאשר הינו בהליכי פש"ר פעם שנייה... החייב הציג מצג שווא בבקשתו לצו כינוס ומדובר בחוסר תום לב קיצוני".
בקשה דומה הוגשה גם בתיק פש"ר 10507-04-16 [פורסם בנבו] בעניינה של החייבת.
שתי הבקשות נדחו על-ידי עמיתי כבוד השופט שילה.
4. מנגד, טענו החייבים בתגובתם לעמדת המנהל המיוחד, כי הם פעלו בהליכי הפש"ר בתום לב, כי הם אינם רואים בהליכי פש"ר מפלט מפני הנושים אלא אף שלב ביניים ואולי אף אמצעי לסלול את המסלול לשיקומם בדרך של הסדר הוגן עם נושיהם. הם טענו כי התנהלותם בהליך הפש"ר היתה ללא דופי והדבר מצא ביטוי גם בתסקיר המנהל המיוחד שעה שנטען כי הם מגישים למנהל המיוחד דוחות שוטפים מגובים באסמכתאות כדין.
5. הנושים התייצבו לישיבת יום 12.3.18 שהתקיימה לפני והעלו שם את טענותיהם כלפי התנהלות החייבים. הנושים טענו, כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט וכי החייבים אינם תמי-לב לאורך שנים ארוכות.
עוד טענו הנושים כי החייבים אינם נוהגים בצניעות בהוצאותיהם, מתגוררים במגורי יוקרה, החייב עובד באופן שאינו מדווח עם משרדי עורכי-דין, גם ילדיהם של החייבים מצויים בהליכי פש"ר ומנגד המשפחה כולה חיה בתנאי פאר דבר המלמד על כך שישנם כספים בשפע אשר אינם מדווחים והנושים אינם נהנים מכך.
השאלה המצריכה הכרעה:
6. האם בהתנהלות החייבים – או מי מהם - נפל דופי באופן המצדיק ביטול הליך הפש"ר?
זוהי השאלה הטעונה הכרעה.
כאמור, המנהל המיוחד גרס בדו"ח שהגיש כי יש לבטל את ההליך.
אף הכנ"ר צידד בעמדת המנהל המיוחד.
התנהלות החייבים עובר לכניסתם להליך:
7. במישור זה לא היתה התאמה בין העמדות.
כאמור הנושים גרסו, כי החייבים העלימו נתונים והתנהלו באופן בלתי תקין גם עובר לכניסה להליך. כפי שצוטט לעיל מבקשת הנושה עו"ד נטר לביטול ההליכים, עולות שם גם טענות המתייחסות להתנהלות החייבים בהליך הפש"ר הקודם וכן התייחסות להתנהגותם קודם לכניסה להליך הפש"ר.
לעומת זאת, המנהל המיוחד בדוח שהגיש ציין, כי החייבים התנהלו בהליך באופן תקין, הגישו דוחות מסודרים, אם כי לא עם כל המסמכים, עמדו בתשלומים כסדרם למעט פיגור אחד או שניים. בסעיף 11.3 לדוח נאמר:
"מחקירת המנהל המיוחד לא עולה חשש לחוסר תום לב בנסיבות ההסתבכות".
מכאן, ההכרעה בשאלת ביטול ההליך, מתמקדת בטענות הנושים המתייחסות להתנהלות בהליך גופו. כביכול החייבים הינם נוכלים העושים שימוש לרעה בהליך הפש"ר, מוגנים מנושיהם אך חיים בפאר כאשר הכנסותיהם אינן מדווחות.
המסגרת הנורמטיבית:
8. סמכותו של בית המשפט לבטל הליך פש"ר לאחר הכרזת החייב כפושט רגל, מעוגנת בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980.
בית המשפט יהיה רשאי לבטל את הכרזת פשיטת הרגל ובתוך כך למחוק את הליך הפש"ר, מקום בו נוכח שהחייב ניצל לרעה את ההליך.
ראו ספרם של המלומדים שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, עמ' 187-188 (מהדורה שלישית, 2010).
9. בע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.09) התייחסה כב' השופטת פרוקצ'יה באריכות לדרישת תום הלב הנדרשת מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל. בין היתר נאמר על ידה כי:
"הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע".
(שם, פסקה 17).
כב' השופטת פרוקצ'יה (בהסכמת כב' השופטים ריבלין ופוגלמן) ציינה בהקשר זה בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 1.2.11) :
"החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003) (להלן: ענין בנבנישתי); לוין וגרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין וגרוניס); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004) (להלן: ענין גרינברג); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) (להלן: ענין אשכנזי))".
(שם, פסקה 14).
"אשר לתום הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו. ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פרעון חובותיו לנושים. רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי יכולת כלכלית..."
"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנדרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים בעניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פרעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם".
(שם, פסקה 18).
"דרישת תום הלב כלפי החייב בשלב ההתנהלות טרם הכרזת פשיטת הרגל היא, אפוא, בעלת משקל מיוחד. היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו (ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי, כ"ד(1) 624, 628 (1970) (להלן: ענין ארגלזי); ע"א 560/73 גולדשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד כח(2) 359, 361 (1974); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי וקאסם, פ"ד כב(1) 23, 25 (1968) (להלן: ענין ולנסי); השוו: סעיפים 18ג(ג), 56(ב), 56(ג), 213א, 214 ו-216 לפקודת פשיטת רגל; ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61, 66 (1991) (להלן: ענין קלאר); ענין ג'נח, בפסקה ד(3)). כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו (ענין ג'נח, פסקה ד(4)). עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות, ולהזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו (ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 16/62 הלבר נ' ספורמס וכונס הנכסים הרשמי, פ"ד טז 1311, 1313-1315 (1962) (להלן: ענין הלבר); ענין ולנסי, בעמ' 26). על החייב לחשוף את כל מקורות ההכנסה שלו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו "מה ימסור לכונס הרשמי, ומה ינצור" לפי צורכי השעה (ענין ג'נח, פסקה ד'(3); ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 10267/06 לרקיף נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 5.11.2008); ענין הלבר, בעמ' 1313-1315)".
(שם, פסקה 22).
מן הכלל אל הפרט:
10. דוח המנהל המיוחד בענייננו, מכיל מידעים סותרים.
מצד אחד נטען שם כי החייבים אינם משתפים פעולה בתום לב עם ההליך ועם המנהל המיוחד ולא מסרו נתונים מדויקים (רישת הדוח עמ' 1-2). כן נטען כי חקירת החייב הייתה מהוססת, לא קוהרנטית ולא ברורה (סעיף 10.8 לדוח).
מצד שני נטען, כי החייבים שיתפו פעולה והם מגישים דוחות מגובים באסמכתאות כדבעי (סעיף 13 לדוח).
11. מהנתונים שנגלו לפני בעת הדיון הממושך שהתקיים ביום 12.3.18 עלה, כי החייבים התנהלו בהליך באופן תקין, אלא שהנושים סברו כי הם מסתירים מידע באשר למקורות הכנסתו של החייב. כך נטען כי לא יתכן שהחייב משתכר 2,000 ₪ לחודש בלבד וכי הוא מבצע שירותים משפטיים בהיקפים משמעותיים יותר במשרדי עורכי דין תוך כדי עבודה כעצמאי. נטען כי הוא פעל דרך חברת שניז בע"מ המוגדרת כחברת קייטרינג אך בפועל מספקת שירותים משפטיים.
עוד נטען, כי החייבים דווחו על עזרה מבני משפחה, מידי חודש, בסכום של 4,000 ₪ וסכום זה אינו סביר. על פי הנטען, מקורו בהכנסה נוספת של החייבים שאינה מדווחת.
12. עיקר חיציהם של הנושים מכוונים כלפי החייב. גם המנהל המיוחד היה ער לכך ועל כן גרס, כי ביטול ההליך צריך להתבצע כנגד החייב.
אשר לחייבת, בהיותה בת זוגו של החייב היא מן הסתם מודעת למקורות הכנסתו ואף נהנית מהם. משלא דיווחה על כך, לטענת המנהל המיוחד, היא שותפה למחדלים ולהסתרות, התנהלותה אינה תמת-לב ויש לבטל את ההליך נגדה.
דיון והכרעה:
13. רב הנסתר על הנגלה בעניינם של חייבים אלה ויש לברר היטב לא רק את נסיבות ההסתבכות אלא גם את מקורות הכנסתם.
הטענות שנשמעו בדיון מפי הנושים היו נסערות והכילו בעיקר תיאורי אווירה וצבע.
נשמעו ביטויים קשים כגון: "החייבים הם נוכלים", "החייבים חיים חיי פאר", "החייבים גרים במגורי פאר".
לכל התיאורים הללו לא היתה אסמכתא מוצקה.
כפי שנראה גם המנהל המיוחד הלך שבי אחר הטיעונים הללו, אך לא הצביע בדוח מטעמו על מקורות הכנסה ממשיים של החייבים מעבר לנטען בדוח.
רושם כללי וטיעוני אווירה, אינם מספיקים כדי לקבוע שקיימת התנהגות חסרת תום לב מצד החייבים. קל וחומר לא בעניינה של החייבת. כלפיה למעשה לא נטען מאומה אלא כהסתמכות על מחדלי/מעשי בעלה החייב.
14. עוד נטען מפי הנושים, כי חברי כבוד השופט שילה, קבע מתווה לחייב שלא עמד בו בהחלטתו מספר 3 בתיקי החייב והחייבת וזוהי אינדיקציה נוספת לביטול ההליך.
אציין, כי נתון זה לא מצא ביטוי בדוח המנהל המיוחד ונזנח בדיון.
15. הכלל "אין עונשין אלא אם כן מזהירים" כוחו יפה גם בענייננו.
כאשר קיימים טיעונים מצד הנושים להתנהלות חסרת תום לב של החייבים בהליך, הסתרת מידע וחיים כלכליים עשירים מעבר למדווח, וטיעונים אלה מתקבלים על דעתו של המנהל המיוחד אך לא קיימות כל אסמכתאות לכך, הדעת אינה נוחה מביטול הליך פש"ר ללא בסיס.
טענת חוסר תום לב היא טענה חמורה אותה יש לבסס כדבעי. לא די בהעלאת טענות בעלמא.
דו"ח המנהל המיוחד אינו אחיד בשאלת התנהלותם של החייבים בהליך.
משמשות בו בערבוביה אמירות כי החייבים שיתפו פעולה בהליך ומסרו מסמכים ומנגד, ישנן בו אמירות כי החייבים העלימו מידעים.
הנתונים היחידים שהמנהל המיוחד הביא בדו"ח שהגיש, בדבר חריגה בדבר אורח החיים של החייבים הוא דמי השכירות בסך 5,200 ₪ המשולמים על ידם לדירת מגורים ברמת-גן, ותשלום עבור שירותי טלוויזיה בכבלים. אלה נתונים שאינם מספיקים לצורך ביטול הליך.
תשתית עובדתית מעורפלת כזו אינה מספקת לצורך קביעה קיצונית של התנהלות חסרת תום-לב.
16. משכך, אני מורה למנהל המיוחד לבדוק ביתר קפדנות את נסיבות חייהם של החייבים, ובכלל זה את: מגוריהם והיקף שכר הדירה שהם משלמים, עבודת החייב והכנסותיו, עבודת החייבת והכנסותיה, מקורות כספיים העומדים לרשות החייבים בחיי היום יום.
כן אני מורה למנהל המיוחד לבדוק את הטענות לעניין אורח חיים ראוותני ומנקר עיניים.
אני מורה, כי בדיקותיו של המנהל המיוחד יתבססו על נתונים של ממש ולא על אמירות שאינן מגובות.
17. אשר על כן ועד לקיום בדיקה מקיפה יותר של טענות הנושים על-ידי המנהל המיוחד, לא ראיתי להיחפז בביטול ההליך דכאן.
המנהל המיוחד יבצע חקירותיו ויגיש דו"ח לתיק בית המשפט בעוד שישה חודשים.
חזקה על הנושים שהתייצבו לדיון, כי יסייעו למנהל המיוחד באיסוף המידעים הנחוצים.
גם החייבים מוזהרים כי עליהם לנהוג בפתיחות ובשקיפות כמתחייב מחייבים המצויים בהליך פש"ר.
על החייבים לשתף פעולה עם ההליך ולחשוף בכנות וביושר את מקורות השתכרותם והכנסותיהם.
במידה והחייב עובד כעצמאי ללא נטילת אישור, כפי שנטען בדיון ולא הוכח, יש בכך משום נקודה שתיזקף לחובתו. על החייב לדאוג להסדיר את אופן עיסוקו באופן העולה עם חייב בהליך פש"ר.