כבר מלשון הסכם המכר, ברי כי המניות הוקצו לחברת הנאמנות של חברת העובדים ולא למי שהיו באותה עת עובדי ארקיע כיחידים. באופן זה גם הועברו המניות כעבור שנים לידי תאגיד העובדים שהוקם – היא המבקשת.
הסכם המכר מתייחס בהקשר למניות, לעובדי ארקיע "כפי שיהיו מפעם לפעם" ותוך הפנייה מפורשת לנספח העקרונות. ובנספח העקרונות שהוא בהיר וקצר וחד משמעי, נאמר כי "כל עובד בארקיע יצטרף כחבר בתאגיד וחברותו תפקע עם הפסקת עבודתו בארקיע מכל סיבה שהיא"; ועוד נאמר, כי "צרוף חבר לתאגיד יהיה ללא השקעה, ופקיעת חברותו בתאגיד תהיה ללא קבלת תמורה". נספח העקרונות צורף להסכם המכר ומהווה חלק ממנו. ניסיון המשיבים או מי מהם לקרוא אל תוך התיבה "כפי שיהיו מפעם לפעם" את כלל עובדי ארקיע לאורך השנים, ולכל הפחות מעת חתימת הסכם המכר בשנת 1980 – אינו יכול בשום אופן לדור בכפיפה אחת עם הוראות נספח העקרונות. קריאת שני המסמכים הללו יחדיו, מחייבת את המסקנה כי תאגיד העובדים שבו דובר מאגד בתוכו את עובדי ארקיע כפי שיהיו מעת לעת. הווה אומר – רשימה דינאמית של עובדים המשתנה ככל, שמצד אחד, מצטרפים עובדים קבועים לארקיע; וככל, שמצד שני, נגרעים ממנה עובדים עם הפסקת עבודתם בארקיע מכל סיבה שהיא.
ואמנם, ההלכה מורה אותנו כי יש להעדיף ולחתור לקראת פירוש המיישב בין הוראותיו של מסמך משפטי על פירוש הקובע סתירה ביניהם. וכך מפי כבוד השופטת מ' נאור (כתוארה אז):
"לטעמי, בבחירה בן פרשנות המרוקנת מתוכן חלק ממסמכי ההסכם לבין פרשנות הרואה את ההסכם על כל מסמכיו באופן הרמוני – יש לבחור בפרשנות השניה".
[ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד - עמב"ל עמותה רשומה נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 לפסק הדין (ניתן ביום 13.12.2006); וראו גם: א' ברק פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה (450) (2001); וכן ע"א 134/84 פוליגון מצבעת טקסטיל חיפה בע"מ נ' פרידמן, פ"ד לט (2) 365, 368 (1985)].
24. פרשנות זו אף מתיישבת עם התכלית של הקצאת המניות – כדי להקנות לקולקטיב העובדים בארקיע, המייצג את מי שהם עובדים בארקיע בכל זמן נתון, מעמד בדירקטוריון בחברה; ובכך אפשרות להיחשף לשיקולי הניהול של ארקיע ואף להשפיע על התנהלותה (ראו: סעיף 5 (ב) להסכם המכר). המצב שבו למי שאינם עובדים עוד של ארקיע יהיה כוח השפעה כזה, אינו מתקבל על דעת – ולא הוכח שחרף האמור, זה המצב.