פסק-דין
השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין) מיום 1.8.2016 במסגרת פר"ק 59196-02-16; פש"ר 29664-03-16; פר"ק 59095-05-16; פר"ק 59124-05-16; פר"ק 59016-05-16; פר"ק 58991-05-16; פר"ק 59038-05-16; פר"ק 59067-05-16 בגדרו ניתן צו פירוק למערערות 8-1 וצו כינוס לנכסי בעלת השליטה בהן.
הרקע לערעור
1. ברקע לערעור ולהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, קשיים כלכליים אליהם נקלעו מערערות 8-1, אשכול חברות שעיקר עיסוקן הוא בתחום הייזום והארגון של קבוצות רכישה בתחום הנדל"ן (להלן: החברות), שמערערת 9, גב' ענבל אור, הינה בעלת השליטה בהן (להלן: בעלת השליטה) (כל המערערות ייקראו ביחד להלן: המערערות). ברקע לאותם קשיים כלכליים, חקירת רשות המסים שהתנהלה בתחילת שנת 2016, בעניינן של המערערות אשר זכתה לסיקור תקשורתי נרחב ובעקבותיה בוטלו מספר רב של עסקאות עם החברות. באותה עת, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: הבנק או בנק מזרחי) שבאמצעותו נוהלה הפעילות העסקית של המערערות, עצר את כלל הפעילות בכל חשבונותיהן. מסגרת האשראי של המערערות נסגרה, החוב השוטף הועמד לפירעון מיידי והבנק חדל מלכבד המחאות שנמשכו מחשבון המערערות.
2. בסמוך לאחר מכן, החלו נושים לנקוט בהליכי חדלות פירעון שונים נגד המערערות. תחילה, ביום 28.2.2016 הוגשה בקשה לפירוק מערערת 1, חברת אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ (להלן: אור סיטי או החברה) שהיא החברה המרכזית מבין החברות השונות. הבקשה הוגשה על ידי אחד מנושיה, מר אברהם וולך (להלן: וולך), אשר רכש זכות לקבלת דירת מגורים באחד ממיזמי הבנייה של החברה ("פרויקט צ'לנוב" בתל אביב). טענת וולך הייתה כי אור סיטי לא השיבה לו מקדמה ששילם, על אף שביטל את ההסכם עמה וזאת לאחר שמצא כי זכותו לרכוש את הדירה נמכרה לאחר. מספר ימים לאחר מכן, ביום 1.3.2016 הגיש וולך בקשה בהסכמה למחיקת בקשת הפירוק, במסגרתה הובהר כי הוסכם עם החברה שיושב לו התשלום ששולם על ידו באופן מיידי. החל מאותו יום, 1.3.2016 הוגשו בקשות רבות על ידי רוכשי דירות, אשר היו מודאגים מגורל השקעתם, או שביטלו את ההסכם שחתמו עם אור סיטי, אך לא הוחזרו להם כספי המקדמה ששילמו כמוסכם. וולך עצמו חזר בו מהבקשה למחיקת בקשת הפירוק ביום 8.3.2016.
3. כמו כן, ביום 14.3.2016 הוגשה בקשה על ידי מר עופר לוזון (להלן: לוזון) למתן צו כינוס נכסי בעלת השליטה והכרזתה פושטת רגל. בבקשה נטען כי בעלת השליטה מכרה לו זכות לקבלת דירת מגורים במסגרת אחת מקבוצות הרכישה ("פרויקט הושע" בתל אביב) ולמחרת חתמה על עסקה נוגדת למכירת אותן הזכויות לאדם אחר בשם שלי נרקיס (להלן: נרקיס). זאת, כאשר ביום המכירה לוזון גם העביר לחשבונה הפרטי של בעלת השליטה סך של 3 מיליון ש"ח על חשבון התמורה המוסכמת.