דיון והכרעה
המצב החוקי – רקע
47. בראשית דברינו יובהר, כי מאז שהוגש ערעור זה והתקיים דיון בו, השתנה באופן מהותי המצב החוקי בתחום חדלות הפירעון. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון או החוק החדש), אשר אושר בכנסת לאחרונה ובמועד זה טרם פורסם, יצר מסגרת חקיקתית אחת המתייחסת להליכי חדלות פירעון של יחיד ותאגיד, כאשר כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בשמו של החוק, במסגרת המתווה החוקי החדש ניתן משקל משמעותי להליכי שיקום הן של יחיד והן של תאגיד. החוק ערך שינויים מהותיים בתשתית החוקית הקיימת, ובכלל זה בהוראותיהם של חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) ופקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), אשר הלכה למעשה בוטלה כמעט לחלוטין. עם זאת בפשטות הדברים, ההסדר החוקי הרלוונטי לעניינו הוא זה שחל לפני חקיקת חוק חדלות פירעון. ככלל, דבר חקיקה חל רק מאותו מועד שבו נחקק (או ממועד התחילה שנקבע). בענייננו אף נקבע בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון, כי עד למועד התחילה שנקבע (18 חודשים מיום פרסום), ההסדר שקדם לחוק החדש הוא זה שיחול על הליכי פירוק ופשיטת רגל תלויים ועומדים. מטבע הדברים, אין זה המקום המתאים לבאר את שינויו של המצב המשפטי לפרטיו ועל כל דקדוקיו. עם זאת, על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש, אשר פורסם כאמור בימים אלה ממש, הרי שאין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים (ראו גם: אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני – פרשנות החקיקה 51-55 (1993); בג"ץ 8250/09 שוורץ נ' הממונה על תשלום הגמלאות (11.7.2012); ע"א 7765/04 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ' חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (5.8.2010)) על כן, גם לצאת ללא כלום לא ניתן, ולצורך הבנת המצב המשפטי יבוארו בקצרה, שינויים עקרוניים בדין החדש, בקווים כללים בלבד, ככל שהוא רלוונטי לענייננו. לשם הבהירות, הדין החל לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון יכונה להלן: "הדין החדש", בעוד הדין הנוגע לענייננו, החל טרם תחילתו של חוק חדלות פירעון, יכונה להלן: "הדין הקיים". כן יובהר כי הוראות חוק שיוזכרו להלן, מתייחסים לחקיקה כפי שהייתה בתוקף לפי הדין הקיים, אלא אם כן יצויין אחרת.
עילת פירוק – חדלות פירעון
48. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת עילה לפירוק החברות, לפי הוראות סעיף 257(4) לפקודת החברות, לאור חדלות פירעונן. בית המשפט המחוזי גם קבע, כממצא עובדתי, כי קיימת לחברות בעיה תזרימית רחבת היקף שאינה בגדר "אירוע נקודתי" והיא מצדיקה את פירוקן. בבחינת למעלה מן הצורך, קבע בית המשפט כי החברות חדלות פירעון גם מבחינה מאזנית. אשר על כן, שאלה מרכזית אחת בענייננו נוגעת אפוא לאופן קביעת חדלות פירעונה של חברה.