הליכי פשיטת הרגל
77. ובאשר לצו כינוס הנכסים שהוצא לבעלת השליטה, כאשר בפי בעלת השליטה טענות רבות באשר לפתיחת הליכי פשיטת הרגל נגדה.
78. סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל קובע את התנאים שבהתקיימותם רשאי נושה לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד חייב. התנאי האחד, קיומו של חוב על סכום קצוב בכסף שניתן לשלמו מיד או "בזמן עתיד קבוע", והוא מעל גובה סכום מסוים (העומד כיום על סך של 86,270 ש"ח). התנאי השני, עשיית "מעשה פשיטת רגל" על ידי החייב, כפי שזה מוגדר בסעיף 5 לפקודה האמורה, אשר נעשה בטווח הזמן שבתוך שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. התנאי השלישי, עניינו מקום מושבו של החייב והזיקה בינו לבין ישראל.
79. יצוין בהקשר זה, כי החוק החדש מבצע שינויים רבים ומהותיים בדין החל על עניינם של יחידים בהליכי פשיטת רגל, כך שגדרי ההליך ישתנו מן הקצה אל הקצה. כך למשל, יוצר החוק החדש הבחנה בעלת השלכות רבות, בין בקשת חייב לפתיחת הליך, לבין בקשת נושה. כאשר מדובר בהליך ביוזמת החייב, ככלל, חלק מרכזי מהטיפול בבקשה ייעשה שלא על ידי בית משפט אלא על ידי גורם מנהלי ("הממונה") תוך שניתנו סמכויות מסוימות לבית משפט שלום (סעיפים 108-104 לחוק החדש). כאשר מדובר בחובות בסך נמוך מ-150,000 ש"ח, ההליך יתנהל כולו בפני רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 208-186 לחוק החדש). לעומת זאת, בקשת נושה לפתיחת הליך תוגש – במובן מסוים כפי שהיא כיום – לבית משפט, אך בניגוד למצב הקיים, לבית משפט שלום (סעיף 109 לחוק החדש; וראו הגדרת "בית משפט" בסעיף 4 לחוק החדש). חלק מה"תחנות" הקיימות בדין הקיים, מתן צו כינוס וצו פשיטת רגל הומרו ל"צו פתיחת הליכים" ו"צו לשיקום כלכלי".
יצויין כי אחד התנאים המרכזים שעומדים בבסיס ההליך במסגרת דין הקיים, ביצוע "מעשה פשיטת רגל", הושמט בדין החדש. פתיחת הליך ביוזמת נושה אינה דורשת עוד הוכחת "מעשה פשיטת רגל" על ידי החייב, אלא שניתן לפתוח בהליך ככל שהחייב חדל פירעון, ולא פרע חוב לנושה במועדו (סעיף 109(א) לחוק החדש; ויצוין כי חרף העובדה שהדרישה לקיומו של "מעשה פשיטת רגל" נתפסת בדרך כלל כבאה להקל על הנושים, ישנן רגליים מוצקות לסברה שהדרישה באה דווקא להיטיב עם החייב ולהכביד על הנושים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעשיית "מעשה פשיטת רגל" מצויה בשליטתו של החייב ובכוחו למנוע את פתיחת הליך פשיטת הרגל נגדו במניעת "מעשה פשיטת רגל" וזאת במנותק מהשאלה אם הוא אומנם חדל פירעון. וראו: דוד מינץ "שותף ושותף פושט רגל בשותפות פושטת רגל" משפטים מו 65, עמ' 89-88 (2017); להלן: שותף ושותף פושט רגל). לעניין זה, חדלות פירעון הינה אותו מצב כלכלי כפי שהוגדר לעניין תאגיד, במסגרת סעיף 2 לחוק החדש. מכל מקום, לפי סעיף 109(ב) לחוק החדש, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב, יכול הנושה לפתוח בהליך רק אם התקיים אחד מהמצבים שפורטו בחוק, היינו, אם פעל החייב במטרה להונות את נושיו; אם פעל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו; ואם החייב לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, ויצוין בהקשר זה, כי השינוי שיצר החוק החדש בהיבט זה, מגלה דמיון מסוים לדין האמריקאי, שכן מאז שנת 1978, גם בדין האמריקאי פתיחת הליכי פשיטת רגל אינם מותנים בעשיית מעשה פשיטת רגל מצד החייב (סעיף 303(h) ל-United States Bankruptcy Code, 11 U.S.C. (1978); ראו גם: שותף ושותף פושט רגל, עמ' 89 ה"ש 122).