80. ובאשר לדין הקיים, הרלוונטי לענייננו. יצוין כבר עתה בפתח הדיון ובאשר לתנאי הראשון בדין הקיים שעניינו קיומו של חוב, כי אין לקבל כלל את טענת בעלת השליטה כי אין בנמצא כל חוב מוגדר ופסוק נגדה. אמנם, הדרישה לקיומו של חוב מהווה תנאי הכרחי ויסודי לצורך בניית המסד המקים לנושה עילה לפתוח בהליך פשיטת רגל (ע"א 7375/15 כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ, פסקה 10 (27.11.2016)), אך תנאי זה מתקיים במקרה זה במלואו. ראשית, קיים כנגד בעלת השליטה חוב כלפי לוזון אשר קיבל תוקף של פסק דין במסגרת הסדר הפשרה. שנית, וגם מבלי להידרש להערכת חובותיה על ידי בעל התפקיד, המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח, הרי שגם רו"ח סומך הודה במהלך חקירתו בפני בית המשפט כי לבעלת השליטה חובות אישיים משמעותיים (חוב לגרוש שלה (עמ' 36, שורות 1-2); חוב אישי כלפי החברות בסך של 6.5 מיליון ש"ח (עמ' 54, שורות 17-18); ערבות אישית לבנק בסך של 17 מיליון ש"ח (עמ' 35, שורות 18-21) ועוד). ומכל מקום, בנסיבות אלה, טענות בעלת השליטה בדבר תוקפם של החובות וגובהם, מקומן להתברר בהליכי הכינוס לגופו של עניין (ע"א 2035/12 פרחי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 11 (12.8.2013); ע"א 203/15 קרויס נ' פרידמן (21.10.2015)).
81. ובאשר לתנאי השני שענייננו קיומו של "מעשה פשיטת רגל". בשונה מבקשת חייב להכריזו פושט רגל, ככלל, על פי הדין הקיים, ובשונה מהחוק החדש, תנאי פתיחת הליך פשיטת רגל על ידי נושה אינם כוללים דרישה להוכחת חדלות פירעונו של החייב (ראו: שותף ושותף פושט רגל, עמ' 66; מנחם מאוטנר "'מעשה פשיטת רגל' – האמנם סוף מעשה במחשבה תחילה?" ספר לובנברג 108, 115-114 (התשמ"ח)). זאת שעה שהמונח "פשיטת רגל" מתייחס "להליך משפטי ולא למצב כלכלי" (האן, עמ' 134). כך גם עולה מהוראות סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל, לפיהן משעשה החייב "מעשה פשיטת רגל", רשאי בית המשפט ליתן לו צו כינוס, מבלי שנדרש הנושה להוכיח חדלות פירעונו של החייב.
82. כך גם, ככלל, החלופות הקבועות בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל, להוכחת קיומו של "מעשה פשיטת רגל", אינן מחייבות נושה להצביע על חדלות פירעונו של חייב. אכן, במקום שבו חייב הצהיר על היותו חדל פירעון (או הגיש בקשה לפשיטת רגל שמשמעותה דומה לפי הוראות סעיף 17(ב) לפקודת פשיטת הרגל), הדבר מהווה "מעשה פשיטת רגל" (לפי החלופה הקבועה בסעיף 5(4) לפקודה האמורה). אך בהיעדר הצהרה כזו, או כאשר לא הוגשה בקשת פשיטת רגל על ידי חייב, הדין מכיר בסוגים שונים של מצבים אשר נכנסים לגדרי "מעשה פשיטת רגל", גם במקום שבו לא הוכח כלל כי החייב חדל פירעון. אמנם, לכלל זה גם קיים חריג, עליו עוד יורחב בהמשך.