32. הטענה להשתתפות בהוצאות הנתבעת.
לטענת הנתבעים, מלכתחילה סוכם על חלוקה שווה של עלויות מימון פעילות הנתבעת, ברם למעט חלקו בפיקדון, לא העביר התובע מעולם את חלקו במימון הנדרש לפעילות הנתבעת. כך מונים הנתבעים עלויות שנדרשו להשקיע להפעלת הנתבעת ובהן העסקת עובדת בשם עפרה מגן במשך שנה ובעלות כוללת של 93,100 ₪, כאשר על התובע לשאת במחצית מעלות זו בסך של 46,550 ₪. עוד טוענים הנתבעים להוצאות משרדיות שונות במהלך 2013, בהן חב התובע במחצית העומדת על 2,500 ₪ לחדש ובסך הכל 30,000 ₪. ועוד טוענים הנתבעים להוצאות שוטפות נוספות שהוציא הנתבע בסך כולל של 121,606 ₪, בהן לא השתתף כלל התובע שכן לא היה לו כרטיס אשראי פעיל, ושלפי תחשיבי הנתבעים חייב התובע לשאת בסך של 43,662 ₪ מהן.
התובעים מכחישים טענה זו. לשיטתם, מלכתחילה ברור היה שלתובע אין את המשאבים הנדרשים למימון הפעילות ומשכך מכחישים התובעים את הטענה להתחייבות שהייתה לתובע לשאת באלו מעלויות הפעלת הנתבעת. עוד מציינים התובעים שממילא אותה עובדת בשמה נוקבים הנתבעים הינה גב' עפרה מגן, רעיית הנתבע, שמעולם לא עבדה ולא העניקה שירות כלשהו לנתבעת, ותלוש השכר שהוצא לה נועד רק למשיכת כספים מהנתבעת.
גם ביחס לטענה זו, עיון בראיות שהציגו הנתבעים מראה שאין בהם אלא חזרה על אשר נטען בכתב התביעה שכנגד ולא יותר מכך (סעיפים 69 – 71 בתצהיר הנתבע). אין כל ניסיון לפרט את הבסיס לחבות המיוחסת לתובע במימון הוצאות הנתבעת. אין כל ניסיון להסביר מה חלק היה לתובע בהחלטות על הוצאות הנתבעת. אין כל ניסיון להתייחס להוצאות שהוצאו, בפרט השכר שלפי הנטען שולם לרעיית הנתבע, וחיוניותן בפעילות המשותפת של הצדדים, ואף אותן אסמכתאות אליהן מפנה הנתבע בתצהירו (נספח יד' לתצהיר הנתבע) התבררו כרשימה שערך הנתבע לבדו, לא ברור מתי ולא ברור על אילו בסיס נתונים.
לפיכך, גם הטענה לחבות התובע בהוצאות שהוציא הנתבע לפעילות הנתבעת - נדחית.
33. הטענה לתשלום כספים ביתר בעסקת "לייבוייב".
לטענת הנתבע, שולמו לתובע כספים ביתר בעסקה אותה הוא מכנה "עסקת "לייבוייב", בסך של 1,875 ₪. בסיכומים מטעמם (סעיף 137) הודיעו הנתבעים שהם זונחים טענה זו.
34. הטענה לחוב בגין "עסקאות נוספות".
בשולי כתב התביעה שכנגד, אחרי סקירת עסקאות למכביר בהן, לשיטת הנתבעים, צמח חוב בר תביעה לתובע, טוענים הנתבעים במה שנראה כ"סעיף סל", לחוב נוסף בסך של 62,871 ₪. הנתבעים מביאים טבלה הכוללת רשימת עסקאות שונות שנעשו החל מיום 21.11.10 ועד ליום 31.1.12, לצד כל עסקה שכזו הם מציינים מהם "האחוזים של אוהד", ובשורה התחתונה כתובה יתרת החוב המיוחסת לנתבע – 62,871 ₪.
כיוון שהטענה הוכחשה כליל על ידי התובעים, מצופה היה מהנתבעים שבהמשך ההתדיינות, לעת הגשת הראיות, יובאו הפרטים אשר יבהירו את הטענה, יבססו אותה, יאפשרו לראות ולהבין את ההתחשבנות עליה היא מתבססת. לשווא. גם בהקשרה של טענה זו מסתפק הנתבע במה שנראה כ-"העתק-הדבק" של אותה הטענה מכתב התביעה (סעיף 84 בתצהיר הנתבע) ולא יותר.
בעת עדותו אף התברר שאותה טבלה בתצהירו הינה רק חלק ממסד נתונים שנערך, ואף זה בכלל נערך על ידי העוזרת של הנתבע (עמ' 28 בפרוט' 2). משמע, הנתבע מבקש לבסס טענה לחוב של 62,871 ₪ על בסיס מסד נתונים חלקי שלא הוא זה שערך כלל.
הנתבע מפנה למסמכים (נספח יח' לתצהיר הנתבע) אותם הוא מכנה "אסמכתאות לחלק מהחובות" ואין הם אלא בעיקר תדפיסים המבטאים פעולות שונות, ושלא ניתן ללמוד מהם דבר וחצי דבר על ההתחשבנות בין הצדדים.
בסיכומיהם, טוענים הנתבעים שהתובע הודה בתחשיבים אלו בעדותו ומפנים לדברים שאמר (סעיף 134 בסיכומי הנתבעים). דומני שטענה זו איננה מתיישבת עם הדברים שאמר התובע בעדותו. כך טען התובע שהטבלה מציגה תמונה חלקית בלבד (עמ' 79; ש' 15 – 16 בפרוט' 1) וכך גם אמר התובע שהטבלה מציגה "תמונה חלקית ביותר" (עמ' 80; ש' 18 בפרוט' 1). עדותו של התובע איפה, איננה הודאה בטענות הנתבע ואיננה יכולה להשלים את אשר החסיר הנתבע בהצגת ראיותיו.
בהיעדר פירוט או ראיה לביסוס הטענה - הטענה נדחית.
35. כך ניתן לערוך סיכום ביניים ביחס לטענות הנתבעים בתביעה שכנגד.
טענות אלו נסקרו אחת לאחת, ונדחו אחת לאחת. למעשה, מרבית טענות אלו התבררו כטענות סרק ממש, כאלו שנטענו בניסוח סתמי ובלי כל ניסיון לפרט ולהבהיר את הטענה.
התובע הודה בחוב שעומד לו בסך של 16,000 ₪ בגין החוב בעסקת ההשקעה עם שלומי שני (עסקת מנופים פיננסים) ובסכום זה יחויב. למעט חבות זו - דינה של התביעה שכנגד דחייה מוחלטת.
IV. סיכום
36. כך ניתן לסכם את ההתחשבנות בין הצדדים:
בגין הנפקות שבוצעו מיום 29.6.12 ועד 17.7.13 ובגין עסקת פרוקוגוניה – חייבת הנתבעת לשלם לתובעים סך של 44,421 ₪.
בגין תוספת התשלום בה במימוש הזכויות מההנפקה הראשונה של אי.טי.ויו ובגין מימוש המניות בהנפקת הזכויות השנייה של חברת אי.טי.ויו – חייב הנתבע לשלם לתובע סך של 41,208 ₪.
בגין זכויות התובע בפיקדון יעביר הנתבע בתוך 14 יום את הסכמתו לשחרור מלוא כספי הפיקדון בהם מחזיק בנאמנות עו"ד שמעון רוקח. ככל שלא תועבר הסכמה זו, חייב הנתבע לשלם לתובע סך של 380,000 ₪, אשר יופחתו מיתרת חלקו של התובע בפיקדון.
בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובע חייב הנתבע לשלם לתובע סך של 25,000 ₪.
בגין עסקת ההשקעה עם שלומי שני (עסקת מנופים פיננסים) חייב את התובע לשלם לנתבע סך של 16,000 ₪.
37. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
38. בירור התביעה והתביעה שכנגד חייב השקעת משאבים רבים, בקדמי משפט, בעריכת התצהירים, בריכוז הראיות, בחקירות ובסיכומים. כך בפרט נוכח עמידת הצדדים לברר את טענותיהם עד תום.
בסופו של יום, כשהתפזר העשן, נמצא שמתביעה לתשלום סך כולל של 1,862,430 ₪ (סכום התביעה המקורי בצירוף אומדן שווי המניות שנתבעו) חויבו הנתבעים לשלם 490,629 ₪. סכום זה אמנם נופל, בהרבה, מסכום התביעה אך רחוק מלהיות סכום זניח ומצדיק חיוב הנתבעים בהוצאות התובע בגין הגשת תביעה זו. הוצאות אלו, כולל בהתחשב בתשלום האגרה ושכר העדים, אני אומד בסך כולל של 12,500 ₪ ובנוסף לכך גם שכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ₪.
התביעה שכנגד נדחתה, למעשה, במלואה, שכן הסכום היחיד בו הודה התובע עמד על 16,000 ₪, לעומדת תביעה בסך כולל של 1,000,000 ₪, ואף בירור חוב זה לא חייב דיון. בגין דחייתה של התביעה שכנגד ובגין הניסיון לצרף לסיכומים מסמכים בלא רשות - אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪.
39. אשר על כן, אני קובע כדלהלן:
אני מחייב את הנתבעת, סטרייב קפיטל בע"מ, לשלם לתובעים סך של 44,421 ₪.
אני מחייב את הנתבע, דני מגן, לשלם לתובע סך של 25,208 ₪.
אני מחייב את הנתבע, דני מגן, להעביר בתוך 14 יום את הסכמתו לשחרור מלוא כספי הפיקדון בהם מחזיק בנאמנות עו"ד שמעון רוקח. ככל שלא תועבר הסכמה זו, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 380,000 ₪, אשר יופחתו מיתרת חלקו של התובע בפיקדון.
אני מחייב הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 25,000 ₪.
כל הכספים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.
אני מחייב ת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הוצאות ההתדיינות בסך של 12,500 ₪ ובנוסף גם שכר טרחת עו"ד בסך של 70,000 ₪. סכום ההוצאות האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין זה.
תרת הכספים שהפקידו התובעים בקופת בית המשפט תוחזר לתובעים, באמצעות העברתה לב"כ התובעים.
ניתן היום, ו' ניסן תשע"ח, 22 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.