63. המחלוקת בין הצדדים בהקשר זה היא מחלוקת פרשנית. הכללים המנחים לענין פרשנות הסכמים וחוזים קבועים בסעיף 25 לחוק החוזים חלק כללי, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". ההלכה הפסוקה קבעה בהתייחס לנוסח המתוקן של סעיף 25(א) הנ"ל כי –
"חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית – ניתנת לסתירה – שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב. החזקה ניתנת לסתירה במקרים שבהם למד בית המשפט, מתוך הנסיבות, כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון; וכי למעשה – עשויה היא להתפרש בדרכים אחרות מאלה שנראו ברורות בתחילת הדרך הפרשנית. ודוקו: קיומה של החזקה מבטא את משקלה החשוב והמשמעותי של לשון החוזה; לעומת זאת, היותה ניתנת לסתירה משקפת את העובדה כי משקלה של הלשון, חרף חשיבותה, אינו מכריע או בלעדי." (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ , סה (2) 563 פס' 26 לפסק דינו של כב' הש' ריבלין (2012). לשאלת היחס בין הלשון לנסיבות, ר' למשל ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (23.5.2016) וההפניות שם).
64. נבחן להלן את ההסכם בין הצדדים על-פי עקרונות אלו, כאשר נבחן תחילה את לשון ההסכם.
מעיון בהסכם המייסדים לא ניתן ללמוד מפורשות מהי התמורה שכנגדה הוקצו לשיטרית מניותיו בחברה. כך, סעיף 2.2.3 להסכם המייסדים הראשון קובע כי שיטרית יחזיק בשליש מסך כל המניות של חברת ימאסי:
“Moshiko – shall be issued 10,000 Shares, constituting 1/3 of the issued and outstanding share capital of the Company, as of its incorporation”.
כן נקבע בהסכם המייסדים כי נדיבי, המפל (ובהסכם מייסדים המתוקן גם שפיר) יעמידו הלוואת בעלים לחברה (סעיף 4 להסכם המייסדים); נקבעה ההתחייבות של המייסדים לחתום על נספח הקניין הרוחני לרבות העברת הזכויות בכל קניין רוחני שפותח או יפותח על-ידיהם לטובת החברה (סעיף 10 להסכם המייסדים), וכן נקבע כי שיטרית יכהן כ-CTO של החברה (סעיף 8 להסכם המייסדים). עם זאת, הסכם המייסדים אינו מתנה מפורשות את הזכאות למניות בעמידה בהתחייבויות על-פי ההסכם. כך למשל, ההסכם אינו קובע מנגנון שיופעל במקרה של אי עמידה בהתחייבויות והפרת ההסכם על-ידי נדיבי, המפל או שיטרית, בדומה למנגנון ה-Repurchase והשבת המניות שנקבע ביחס לשפיר.