פסק-דין
1. מר זיווי נדיבי ומר אורן המפל (להלן: "נדיבי" ו"המפל" בהתאמה) הקימו יחד עם מר משה שיטרית (להלן: "שיטרית" או "הנתבע") את חברת ימאסי בע"מ (להלן: "ימאסי" או "החברה"). נדיבי והמפל הם טייסי חיל-אוויר בעברם. המפל עובד גם היום (ומאז שנת 1993) כטייס בחברת התעופה אל-על, בעוד נדיבי הוא היום מנכ"ל של חברה ציבורית. בהמשך צורף לחברה גם מר ישראל (רליק) שפיר (להלן: "שפיר") שכיהן כמנכ"ל החברה ואף הוקצו לו מניות בה. גם שפיר הוא בעברו טייס בחיל-האוויר.
2. כפי שנתאר בפסק-דין זה להלן, הצדדים יצאו לדרך יחד, כדי לנסות ולפתח המצאה שנועדה לאפשר לטייסים לאתר חיתחותים (כיסי אוויר, turbulences) בטיסה. זאת לאור העובדה שלא קיימת מערכת שיכולה לגלות אזורי חיתחות ולהתריע על קיומם לצוותי אוויר אחרים. למרות שהצדדים יצאו לדרך יחד בשיתוף פעולה ובחברות, במהלך הדרך הם התפצלו. נדיבי, המפל ושפיר חברו יחד, וביניהם לבין שיטרית התגלע סכסוך שבא לידי ביטוי בארבעה הליכים שונים שהדיון בהם אוחד:
• ביום 17.11.2015 הוגשה על-ידי נדיבי, המפל ושפיר יחד עם חברת Grampi LLC (שהיא חברה זרה שנדיבי מחזיק באמצעותה במניות יאמסי) תביעה נגד שיטרית בת.א. 38946-11-15 (התובעים בתביעה זו יכונו להלן יחד: "התובעים", והתביעה תכונה להלן למען הנוחות: "תביעת התובעים"). עניינה של תביעה זו בטענות התובעים להפרות שונות של שיטרית את מערכת ההסכמים בין הצדדים, ולמצגי שווא שהוא הציג לתובעים לטענתם בראשית הדרך.
• ביום 24.11.2015 הגישה חברת ימאסי תביעה כנגד שיטרית (ת.א. 53792-11-15, להלן: "תביעת החברה") שגם בה הועלו טענות נגד שיטרית טענות אודות הפרת הסכמים על-ידיו.
• ביום 9.12.2015 הגיש שיטרית כנגד התובעים תביעה (ת.א. 19475-12-15 להלן: "תביעת הקיפוח"). עניינה של תביעה זו בטענות שיטרית אודות נישולו וקיפוחו על-ידי התובעים בחברת ימאסי.
• ביום 30.6.2016 הגיש שיטרית תביעה נוספת (ה.פ. 67371-06-16 להלן: "תביעת השבת שכר הטרחה") בה הוא הוא העלה טענות ביחס לשכר טרחה ששולם על-ידי החברה למשרד עורכי-דין. שיטרית טען כי יש להורות לתובעים להשיב לקופת החברה את הסכום ששילמה החברה לעורכי-הדין.
ביום 7.7.2016 הוחלט על איחוד הדיון בכל ארבע התביעות הללו. פסק-דין זה מתייחס לכולן.
רקע עובדתי
3. להלן נפרט את הרקע העובדתי הרלוונטי למחלוקות השונות בין הצדדים, כפי שהוא נטען בפירוט רב בתצהיריהם של הצדדים. המסכת העובדתית תתואר במלואה, אף שכפי שנראה בהמשך, לא כל ההתרחשויות יהיו רלוונטיות להכרעה במחלוקות בין הצדדים.
בראשית הדברים יצוין כי אף שהמחלוקות בין הצדדים נוגעות בעיקרן, כפי שנתאר להלן, למערכות ההסכמים ביניהם ולפרשנותם, לא ניתן להתעלם מהרקע האנושי העומד בבסיס התביעות. כך, מדובר במערכות יחסים שהחלו ביחסי חברות בין חלק מהצדדים. בכלל זה נדיבי הוא חברו של המפל, ונדיבי אף היה חבר ילדות ותיק של שיטרית, כאשר השניים הוסיפו להיות בקשרי חברות למשך תקופה ארוכה של כארבעים שנה. הקרע ביניהם הוא משום כך בעל משמעויות מעבר לאלה המשפטיות.
זאת ועוד - בצד אחד של המיתרס ניצבים מי שהיו טייסי חיל אוויר. מדובר הן בהמפל, נדיבי ושפיר (שמונה בהמשך למנכ"ל החברה), והן במפתח אפליקציות שהחברה שכרה לאחר פרוץ הסכסוך עם שיטרית, מר יובל קורן. שיטרית מכתיר את אחד הפרקים בתצהירו "התקשרות עם חברת תוכנה של 'חבר נוסף ממשפחת חיל האוויר'", (ס' 111 לתצהירו). שיטרית לעומת זאת לא היה טייס. לענין זה אין משמעות בבחינתן של הטענות העובדתיות והמשפטיות של הצדדים, אולם נראה כי היתה לכך השלכה מסוימת על מהלך הדברים ועל תחושות הצדדים זה כלפי זה. כך למשל, על רקע הסכסוך בין הצדדים, בהתכתבות בין המפל ונדיבי ציין המפל כי "מי שמגיע למסדר כנפיים, מגיע לשם עם ארגז כלים שישרת אותו כל החיים. יקנה לו סטנדרטים ועוד. מושיקו (שיטרית, ר.ר.), בלי לפסול לרגע את הכישורים שלו, לא מצויד בכלים האלה."(נספח 22 לתצהיר המפל).
3. עוד נציין כי שיטרית לא היה מיוצג במסגרת ההליך. במסגרת הכנת הסיכומים הוא קיבל ייעוץ משפטי, אולם את החקירות הנגדיות ניהל שיטרית בכוחות עצמו בצורה מעוררת הערכה, מול שני משרדי עורכי דין שייצגו את התובעים ואת החברה. במסגרת פסק-הדין נלקחה עובדה זו בחשבון. עוד יש לציין כי שיטרית לא הגיש חוות דעת מטעמו, למרות שחלק מהנושאים שעלו בתביעות השונות הם נושאים מקצועיים הנוגעים לתכנות. יתרה מכך, חלק מהמונחים ששיטרית עשה בהם שימוש (לא תמיד באופן אחיד וקונסיסטנטי) הם מונחים מקצועיים שלא הובהרו על-ידיו במסגרת חוות דעת מומחה מטעמו. לכן, לא ניתן יהיה במסגרת פסק-דין זה לקבל חלק מהטענות המקצועיות של שיטרית, ולרדת לעומקן של חלק מהמחלוקות בין הצדדים, בהעדר הבהרה מלאה לגבי מונחים שלא הובהרו עד תום או לגבי נושאים שלצורך הבנתם המלאה נדרשת חוות דעת של מומחה.
4. כאמור, הפרויקט המשותף של הצדדים נסב סביב רעיון אותו הגה המפל לטענתו – ניטור וזיהוי חיתחותים בזמן טיסה, והתרעה אודותיהם לצוותי טיסה נוספים בקרבת אזור החתחות כדי למנוע טיסה באזור זה (המצאה זו תכונה להלן: "ההמצאה"). המפל הבהיר בתצהירו כי בעשור האחרון נושא איתו כל טייס במהלך הטיסה מחשב לוח - "טאבלט" שדרכו מוצג לו מידע מגוון אודות פרטי הטיסה (המכשיר הזה מכונה EFB – Electronic Flight Bag). כניסת הטאבלטים איפשרה פיתוח של אפליקציות שונות שאינן מחייבות אישור של יצרן המטוס.
המפל שהיה כאמור חבר של נדיבי עוד לפני האירועים נושא התביעה, פנה אליו וסיפר לו על ההמצאה. המפל ונדיבי היו סבורים כי מאחר ששילוב ההמצאה במערכות המטוס מחייב אישורים רבים מיצרן המטוס, הדרך היעילה ביותר לשילוב ההמצאה תהיה באמצעות פיתוח אפליקציה שתפעל על הטאבלט המנותק ממערכות המטוס. השניים אפיינו יחד את האפליקציה ככזו שתתאים למכשירי ה-EFB ותדע להקליט את החתחות ולהפיצו ללקוחות אחרים של המערכת – צוותי אוויר במטוסים אחרים. בהמשך, לאחר שהצדדים החלו בפיתוח האפליקציה הם כינו אותה "טורבולנטור" (האפליקציה תכונה להלן: "האפליקציה" או "הטורבולנטור").
כאמור, נדיבי הכיר את שיטרית שנים רבות לפני האירועים נושא התביעה. שיטרית הוא מתכנת, והוא פיתח מספר אפליקציות ובכלל זה מערכת בשם "איפה בוס" – מערכת מידע, תכנון, נסיעה וניווט בזמן אמת בתחבורה הציבורית (להלן: "איפה בוס"). נדיבי והמפל פנו לשיטרית כדי שייקח חלק יחד איתם בפיתוח האפליקציה וזאת בתמורה לשותפות שווה במיזם שהם תכננו להקים.
השתלשלות האירועים טרם כריתת הסכם המייסדים הראשון
5. שיטרית נפגש עם המפל ונדיבי ביום 30.9.2014 כדי לדון בשיתוף הפעולה ביניהם. השלושה (שיכונו להלן יחד: "המייסדים"), הסכימו באותה פגישה על הקמת מיזם משותף. לגישתו של שיטרית, העקרונות העסקיים של הקשר הוסכמו בין הצדדים כבר בפגישה זו. יחד עם זאת מאחר שמדובר בפגישת חברים שלא היתה כרוכה בהסכמה לגבי תשלום של המפל או נדיבי, לא נערך בתום הפגישה הזו בין הצדדים מסמך כתוב. עוד טען שיטרית בתצהירו כי בפגישה סוכם כי הוא יבדוק האם בעזרת הטכנולוגיות המצויות ברשותו ניתן למסחר את ההמצאה, ובהתאם לתוצאות הבדיקה, יחליטו המייסדים האם להמשיך את פעילות המיזם.
כזכור, היתה בבעלותו של שיטרית מערכת אחרת, האיפה בוס, המספקת מידע לתכנון נסיעות בתחבורה הציבורית, מערכת שבה, כפי שיובהר להלן, עשה שיטרית שימוש לפיתוח האפליקציה. מערכת האיפה בוס היא אפליקציה ששיטרית פיתח בשנת 2011, והוא הוסיף לתחזק ולשדרג אותה באופן שוטף מאז ואילך. שיטרית מסביר בתצהירו כי איפה בוס פועלת בעזרת אפליקציות המותקנות על גבי שתי מערכות ההפעלה העיקריות הקיימות בשוק הטלפונים הסלולריים, וכן בעזרת אפליקציה המותקנת בשרת המרכזי שאיתה מתקשרות כל האפליקציות המותקנות במכשירים הסלולריים. מדובר, כך נטען, במערכת מורכבת האוספת כמויות גדולות של מידע כדי לסייע בזמן אמת למשתמש לקבל החלטות.
6. שיטרית הוסיף וציין בתצהירו כי הוא פיתח בשנות ה-90 של המאה שעברה מערכת נוספת הנקראת multix (והיא תכונה להלן: "מולטיקס"). המולטיקס היא תוכנה המותקנת בשרת המרכזי של מערכות מבוזרות הכוללות מספר מצומצם של מחשבים מרכזיים ומספר רב של מכשירי קצה המתקשרים עם המחשבים המרכזיים. זוהי מערכת המאפשרת למרכיבים שונים ורבים בשרת המרכזי לתקשר זה עם זה במהירות וביעילות. המולטיקס מותקן – כך הסביר שיטרית – בשרת המרכזי של איפה בוס, והוא משמש במערכת זו לצורך עיבוד המידע והשבתו לאפליקציות במכשירים הסלולריים לצורכי הצגה ושימוש. שיטרית טען כי המולטיקס היא מערכת שפותחה על-ידיו בלבד, אולם היא כוללת רכיבי open source ופורסמה תחת פרוטוקולopen source , ולכן השימוש בה ניתן לכל דורש (ר' ס' 10 לתצהיר עדותו הראשית של שיטרית).
7. ביום 31.10.2014 שלח שיטרית הודעות דואר אלקטרוני אל המפל ונדיבי (שצורפה כנספח 4 לתצהירו של המפל), לפיה הושלמה גרסה ראשונית של האפליקציה, גרסה שהיתה באותו שלב מבוססת על האיפה בוס. מפאת חשיבותה של הודעת דואר אלקטרוני זו במסגרת התובענות דנן, נביא אותה כלשונה:
"זה הקישור לאפליקציה החדשה. פשוט תלחצו עליו וזה יתקין. זו למעשה אפליקציית איפה בוס שלי אך כזאת ששונה לעבור ישר למסך של טורבולנטוס, זה מסיבות של נוחות. לאחר שנעבור את כל ה[ב]דיקות, זו תהיה אפליקציה עצמאית עם שרת עצמאי. מחר אני אכתוב קצת יותר על איך מתפעלים אות[ה] סתם רציתי כבר לשחרר אותה..." (ההדגשה שלי, ר.ר.)
8. בתצהירו פירט שיטרית את הרעיון בבסיס התוכנה שהוא פיתח, רעיון המבוסס על רכיב הקיים בכל מכשיר טלפון נייד המודד את התאוצות שהמכשיר "חש" בהן. שיטרית טען כי המערכת נועדה לשלב מידע ממספר גדול ככל האפשר של מטוסים, מידע שיעבור עיבוד, יישלח בחזרה למטוסים תוך כדי טיסה ויודיע להם איפה מצויים אזורי החיתחות. הגרסה הראשונה ששלח שיטרית ביום 31.10.2014 כללה לגישתו את ההמצאה שלו לניתור, ניתוח והפצה של מידע לגבי החיתחות. לטענתו, המצאה זו עובדה לימים והוגשה לרישום פטנט (כך לגישתו של שיטרית – ר' ס' 38-42 לתצהירו).
המפל ונדיבי החלו לעשות שימוש באפליקציה שנשלחה אליהם על-ידי שיטרית החל מיום 1.11.2014 תוך ניסיון לשדרג את המערכת ולפתח אותה.
9. ביום 12.11.2014 שלח שיטרית הודעת דואר אלקטרוני נוספת להמפל ולנדיבי (להלן: "ההודעה מיום 12.11.2014", נספח 5 לתצהיר המפל). מהודעה זו עולה – כך לגישת התובעים, כי שיטרית פיתח גרסה חדשה של האפליקציה, גרסה שאינה נשענת על מערכת האיפה בוס. הודעה זו עולה בקנה אחד עם האמור בהודעה הקודמת של שיטרית, בה הוא ציין מפורשות כי האפליקציה נועדה להיות "אפליקציה עצמאית עם שרת עצמאי". גם הודעה זו היא בעלת חשיבות רבה במחלוקת בין הצדדים, ונביא אף אותה כלשונה בנוסחה המלא:
"בשעה טובה יש גרסה חדשה: http//m.efobus.com/turbulentor.apk. הגרסה הזו היא חדשה לחלוטין ולא נשענת על איפה בוס. לכן, יתכן שדברים שעבדו, לא יעבדו כמו שצריך, למרות שבדקתי הכל" (ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
התובעים טענו כאמור כי שיטרית יידע אותם בהודעה הזו באופן ברור ומפורש כי בהתאם לתכנון נושא ההודעה הקודמת, הוא הפריד בין שתי התוכנות – זו של איפה בוס וזו של אפליקציית הטורבולנטור אותה פיתח עבור החברה, כך שהטורבולנטור תהיה אפליקציה עצמאית ש"לא נשענת על איפה בוס".
שיטרית חולק על פרשנותם של התובעים להודעה. לגישתו, הוא שיחרר ביום 12.11.2014 גרסה של האפליקציה בה הוא "ניקה" את כל קטעי הקוד השייכים לאיפה בוס שאינם הכרחיים לאפליקציה. כלומר, לטענתו, במקום לנהל אפליקציה אחת גדולה של איפה בוס במכשיר האנדרואיד, נוקו כל הרכיבים שאינם הכרחיים ורלוונטיים לטורבולנטור, ונשארו רק הרכיבים החשובים מתוכנת האיפה בוס. מדובר – כך לגישתו של שיטרית – בגרסה של האפליקציה למכשיר אנדרואיד, שאין בה התייחסות לגרסת השרת (שהיא התוכנה העיקרית והחשובה) או לגרסת האייפד שטרם פותחה. ההודעה מיום 12.11.2014 עוסקת לגישתו ב"תיאור המנגנונים של התצוגה על גבי המפה וניתוח הקפיצות" (ר' ס' 46 לתצהירו). כפי שציינתי לעיל, עמדתו של שיטרית גם בהקשר זה (כמו בהקשרים נוספים) לא גובתה בחוות דעת של מומחה מטעמו.
10. שיטרית טען כי מתחילת חודש נובמבר 2014 ואילך הוא עסק בעיקר בפיתוח התוכנה ובשיפורה, פיתוח שהוא שעמד בבסיס הפטנט שהוגש מאוחר יותר. הוא הקדיש לכך את כל זמנו ומרצו, ואף ליווה את עבודתו בהסברים מפורטים ובתיעוד שלבי הביצוע והלוגיקה העומדת בבסיסם. המפל ונדיבי היו נסיינים בלבד. הם לא הקדישו את כל זמנם למיזם אלא המשיכו לעבוד במקומות העבודה הקבועים שלהם ולהשתכר בהם כבעבר.
בחודש דצמבר 2014 התקיימו מספר פגישות בין המייסדים, כמו גם פגישות ביניהם לבין משרד עורכי-דין המתמחה בדיני פטנטים. לאחר פגישות אלה ובעצת עורכי הדין, הוחלט כי האפליקציה וההמצאה הם "פטנטביליים". לכן החליטו הצדדים כי הגיעה השעה להוציא את המתווה שסוכם בין המייסדים לפועל, והחליטו להקים חברה בע"מ (היא ימאסי), שההמצאה והאפליקציה יהיו בבעלותה כקניינה הרוחני.
ההסכמים בין הצדדים
11. ביום 29.12.2014 שלח נדיבי אל שאר המייסדים מסמך שכותרתו Turbulentor Shareholder Term Sheet (נספח 16 לתצהיר שיטרית). במסמך מתוארים שלבי הקמת החברה: שלב A – שלב ההקמה (launch and setup) ושלב B – המשך הפיתוח וגיוסי הון (enhancing development and raising additional funds). לגישתו של שיטרית ניתן לעשות שימוש במסמך זה (אותו הוא כינה :"הסכם העקרונות") לצורך פרשנות מערכת היחסים בין הצדדים. שיטרית הגיב למסמך זה והעיר את הערותיו לגביו (נספח 16 לתצהירו). לגישתו, מאחר שהוא סמך על נדיבי בעיניים עצומות, הוא החליט שלא לדון באותה עת על השכר אותו יקבל מהחברה, ולעשות זאת כאשר הדבר יהיה רלוונטי. שיטרית ציין כי ב"הסכם העקרונות" נקבע כי הוא יהיה זכאי לשכר רק אם יקדיש את כל זמנו לחברה וכי אם תהיה לו עבודה אחרת, הוא יוסיף לתרום מזמנו כשותף בדומה לנדיבי ולהמפל.
12. בהמשך, ולאחר החלפת טיוטות והערות, נחתם בין המייסדים ביום 22.1.2015 הסכם המסדיר את מערכת היחסים ביניהם (הסכם שיכונה להלן: "הסכם המייסדים הראשון", נספח 7 לתצהיר המפל). בהסכם המייסדים הראשון התחייבו הצדדים בין היתר לפעול בשיתוף פעולה, נאמנות ואמון (ס' 11 להסכם). כן הוסכם כי לכל אחד משלושת המייסדים תונפק כמות זהה של מניות (10,000 מניות לכל אחד), ולכל אחד מהמייסדים ניתנה זכות למנות דירקטור בחברה. הצדדים הסכימו כי לחברה נדרש סכום של 30,000$ וכי הסכום הזה יועמד לחברה בהלוואות בעלים על-ידי נדיבי והמפל שילוו לחברה 15,000$ כל אחד. החברה תעשה שימוש בסכום זה לצורך תפעולה, הפיתוח העסקי שלה, והוצאות אחרות שיידרשו לה במהלך העסקים הרגיל כפי שאלה ייקבעו על-ידי דירקטוריון החברה (ס' 4 להסכם המייסדים הראשון). בנוסף, כולל הסכם המייסדים הראשון התייחסות לכהונתו של שיטרית כ-CTO (Chief Technology Officer - מנהל פיתוח) בחברה. הצדדים חלוקים באשר להיקף התחייבויותיו של שיטרית בהתאם לסעיף 8.2 להסכם המייסדים הראשון. בסעיף זה נקבע כי -
"Commencing from the incorporation of the Company, Moshiko (שיטרית, ר.ר.) shall be engaged by the Company in the position of Chief Technology Officer (CTO)".
התובעים טוענים כי שיטרית התחייב בהתאם לסעיף 8.2 הנ"ל להסכם המייסדים, לכהן כ- CTO של חברת ימאסי. שיטרית טוען מנגד כי סעיף 8.2 מעניק לו זכות, אם יבחר בכך, להיות CTO של החברה, אך לא מחייב אותו לעשות כן. עוד יצוין כי מכוח סעיף 8.3 להסכם המייסדים הוסכם כי עד להחלטה אחרת של הדירקטוריון, לא יחולק שכר או גמול אחר לשיטרית או למי מהמייסדים האחרים.