בהתייחס לתביעת השבת שכר הטרחה נטען כי יש לדחות גם אותה. נטען כי ההליכים שהחברה מנהלת נגד שיטרית ננקטו מטעם החברה וכדי לשמור על זכויותיה. על כל פנים, אם סבור שיטרית כי על התובעים להשיב לחברה את שכר הטרחה שהיא שילמה לעורכי הדין בקשר עם תביעת החברה נגדו, היה עליו להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בהקשר זה.
86. להלן ייבחנו בקצרה שתי תביעותיו של שיטרית – תביעת הקיפוח ותביעת השבת שכר הטרחה. יצוין כי טענותיו של שיטרית לפיהן התובעים השתמשו במשאבי החברה לצורך ניהול ההליכים נגדו וקיפוחו עלו הן במסגרת תביעת הקיפוח והן ובתביעת השבת שכר הטרחה ויידונו על כן להלן במשותף.
קיפוח בעל מניות – המסגרת הנורמטיבית
87. סעיף 191(א) לחוק החברות, התשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו [...]".
ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי קיפוח בא לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות בחברה ובחלוקה של משאבי החברה בצורה לא הוגנת ולא שוויונית. כן נקבע כי במסגרת דיון בעוולת הקיפוח, צריך לכן בית המשפט לבחון האם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות וזאת בהתחשב נסיבות המקרה, בהתאם לאופייה של החברה ושל מערכת היחסים בין הצדדים בהם מדובר (ר' בע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון (28.2.2016) (להלן: "עניין פרט תעשיות"); רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005)). כדי שציפיות לגיטימיות של תובע תוכרנה כציפיות הראויות להגנה, עליהן להיות ידועות לבעלי המניות ומקובלות עליהם (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות כרך ב' עמ' 120, להלן: "כהן").
88. הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים טענת קיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. אם טענה זו מוכחת לכאורה, עובר נטל ההוכחה אל בעלי המניות הנתבעים להוכיח אחרת (ענין פרט תעשיות, פס' 8).
בנוסף לאמור, שמה הפסיקה דגש על ציפיות הצדדים בחברה שהיא "מעין שותפות", וקבעה כי "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח" (ע"א 275/89 אליעזר דוידזון נ' אליעזר אורנשטיין, מו(1) 125 (1991); ר' גם כהן, בעמ' 122). מבחני העזר שנקבעו בפסיקה לצורך סיווגה של חברה כ"מעין שותפות" בוחנים בין היתר האם בין בעלי המניות יחס אישי, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם ישנן הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות ומהו יחס אחזקותיהם (בע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (01.09.2015); ר' גם כהן, בעמ' 164).