50. לבסוף יצוין כי ביום 6.11.2016 התקיים דיון תזכורת בפניי בהשתתפות מנכ"ל הנתבעת, מר יעקב לוזון, בו נעשה מאמץ להביא את הצדדים לפשרה מוסכמת. בעקבות הדיון אף התקיימו מגעים ישירים מסוימים בין הצדדים, אך ללא הועיל.
51. מכאן פסק-הדין.
דיון והכרעה
52. לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות, בתצהירים וביתר הראיות, ולאחר ששמעתי את חקירות המצהירים על תצהיריהם ובחנתי את סיכומי הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי יש לקבל במלואה את התביעה העיקרית של התובעת ולדחות את התביעה שכנגד של הנתבעת.
53. אדון אפוא בדברים על-פי סדרם. תחילה אדון בגישה המשפטית-עקרונית לתניית גב-אל-גב והשלכותיה של גישה זו על המקרה שבפניי. לאחר מכן אבחן את משמעותה ופעולתה של תניית גב-אל-גב לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפניי. לבסוף אדון בשתי טענות נוספות של התובעת: האחת, נוגעת לאופן כריתת ההסכם ועצם ההסכמה על תניית גב-אל-גב; והשנייה, קשורה לתום-לבה ולהתנהגותה של הנתבעת במהלך קיום ההסכם בין הצדדים.
54. יש לציין כי הואיל והתביעה שכנגד הינה במקרה זה תמונת ראי מדויקת של התביעה העיקרית ומדובר למעשה באותן טענות של שני הצדדים, הרי שהדיון בשתי התביעות ייעשה במאוחד.
הגישה המשפטית-עקרונית לתניית גב-אל-גב
55. כאמור, בסופו של יום - ולמעשה אף בתחילתו של אותו יום - אין בפניי כל טענת הגנה של הנתבעת לבד מן הטענה שנאחזה בתניית גב-אל-גב. כך, אין כל טענה בפניי כי העבודות נשוא התביעה לא בוצעו על-ידי התובעת או כי הן בוצעו שלא לשביעות רצונה של הנתבעת או כי החשבונות שהוצאו על-ידי התובעת אינם תואמים את העבודות שבוצעו על ידה.
אכן, חזית המחלוקת במקרה שבפנינו הוגדרה היטב בהתבסס על כתב-ההגנה של הנתבעת, והאחרונה לא ערערה על כך באופן ישיר למרות שהייתה למעשה צד לערעור על החלטתי מיום 23.2.2015 (רע"א 2228/15 הנ"ל). בכל מקרה עניין זה אף אושר לאחר מכן על-ידי בית-המשפט העליון במסגרת הערעור על מחיקת הסעיפים בתצהירי העדות הראשית (רע"א 6995/16 הנ"ל).
56. בנסיבות אלה, ולאור קביעת בית-המשפט העליון בהלכת צוות קרקע אשר צוטטה כבר לעיל, יש לקבל את תביעת התובעת כפשוטה.
כאמור, בית-המשפט העליון הדגיש כי "תכליתה של תניית "גב אל גב" בהתקשרויות בין קבלן לקבלן משנה היא, ככלל, למנוע מצב שבו ייאלץ הקבלן לשלם לקבלן המשנה עבור עבודה שלא אושרה ולא שולמה התמורה בגינה על ידי מזמין העבודה בשל גורמים הקשורים בקבלן המשנה, כגון עבודה שבוצעה באופן חלקי או לקוי". כלומר, לפי הדין, מקום בו ביצע קבלן המשנה כיאות את העבודה, יש לפרש תניות גב-אל-גב בהסכמים בין קבלן ראשי לקבלן משנה כך שתניות אלה אינן מטילות את הסיכון כולו על שכמו של קבלן המשנה ואינן מבטלות תמיד ובאופן חד-משמעי את חובת הקבלן הראשי לשאת בתשלום לקבלן המשנה, מקום שהמזמין לא שילם לקבלן הראשי.