למעשה הנתבעת נתקעה "בין הפטיש לסדן". מצד אחד, מזמינת העבודות אינה משלמת לה ואף כופרת בביצוע חלק מהעבודות באמצעות דו"חות הנדסיים (שעמם הנתבעת לא הסכימה). מאידך, התובעת מגישה אליה חשבונות בגין עבודות שביצעה, כאשר במידה והנתבעת הייתה מפסיקה באופן מוחלט את התשלומים לתובעת, ייתכן מצב בו העבודות היו מופסקות לחלוטין והפרויקט היה עומד על סף קריסה. לכן, ועל מנת שלא להביא להפסקת העבודות לחלוטין, הנתבעת המשיכה לשלם לתובעת חלק מהסכומים, לפנים משורת הדין, במקביל לניסיונות ללבן את המחלוקות מול המזמינה.
וראו גם את חקירתו הנגדית של מר מילר בנוגע לסעיף זה של תצהירו:
ש: תראה, אני אומר, יש הסבר ולמה התנהגת כפי שהתנהגת. בסעיף 35 לתצהיר שלך אתה מסביר. אתה אומר, אנחנו היינו בין הפטיש לסדן. מצד אחד מזמינת העבודות אינה משלמת לה ואף כופרת בביצוע חלק מהעבודות באמצעות דוחות הנדסיים שעימם הנתבעת לא הסכימה. מאידך, התובעת מגישה אליה חשבונות בגין עבודות שביצעה כאשר במידה והנתבעת הייתה מפסיקה באופן מוחלט את התשלומים לתובעת, ייתכן מצב בו העבודות היו מופסקות לחלוטין והפרויקט עומד על סף קריסה. אז תסכים איתי שאתה לא יכול להרשות לך מצב שקבלני המשנה שלך זה נתיבים יבינו שווד גרופ לא מאשרת כבר חודשים את הכמויות ולא מאשרת כבר חודשים את הטפסים שאתם מגישים להם ושאתם בסכסוך איתם ושיש דוחות הנדסיים בעייתיים לכם שאתם כופרים בהם, ששמואל בן חיים קרא להם אחרי זה פיקציה וכל מיני תארים. אתה לא אומר את כל הדברים האלה לקבלנים בגלל שאתה בין הפטיש לסדן, בגלל שאתה מפחד שהם יברחו לך והפרויקט יקרוס? נכון?
ת: לא, לא מדויק. אני חושב.
ש: קודם כל, נתחיל ככה מה שכתוב בתצהיר שלך מדויק?
ת: מה שכ-,
ש: זה נכון מה שכתוב בסעיף 35 נכון?
ת: נכון מה שכתוב בסעיף 35 נכון אבל אני רוצה להסביר, אפשר?
ש: כן.
ת: אני בכל נקודת הזמן בפרויקט לרבות גם אחרי דצמבר 2012 האמנתי שהמחלוקת עם ווד גרופ תיפתר, ככה גם אני שיקפתי את זה לקבלני המשנה שהלכו איתנו יד ביד בפרויקט הזה וכך גם אני אמרתי להם בשיחות טלפון שהבעיה היא אי אישור, ב-אי אישור כמויות או ב-אי אישור חשבונות או בניסיון של ווד גרופ שלא לקבל עבודות נוספות שאנחנו הגשנו להם, זה מצב זמני שייפתר. זה הליך נורמלי וטבעי בפרויקט שבנקודת זמן המזמין עבודה רוצה לבדוק יותר או רוצה לעשות, רוצה לעשות את המתמטיקה ואולי להביא אפילו גורם חיצוני שיבדוק אותו. אני האמנתי שזה ייפתר, כך שיקפתי לכל קבלני המשנה בפרויקט ומתוך מטרה כמובן שהפרויקט ימשיך לעבוד כי אם הפרויקט לא ימשיך לעבוד הנזקים שיהיו לנו ולכל קבלני המשנה הם נזקים הרבה הרבה יותר גדולים.
ש: אז אתה שיקפת להם שיהיה בסדר?
ת: אני הנחתי, הנחת העבודה שלי אז הייתה שהמצב מול ווד גרופ ובדיקת הכמויות שלהם בסופו של דבר האירוע הזה ייפתר בצורה נורמלית. זה הייתה ההבנה, זה היה תפיסת העולם שלי, ככה אני חשבתי.
ש: תפיסת העולם שלך שוקפה אני מניח לא רק לקבלני המשנה וגם לשמואל בן חיים, נכון? מנהל הפרויקט? זה שעשה את רוב העבודה, נכון?
ת: כן, אנחנו חשבנו שהעניין ייפתר.
ש: כן, ביחד חשבתם שהעניין ייפתר?
ת: אני נראה לי שכן, מה שאני זוכר שכן.
[עמ' 168-167 לפרוטוקול מיום 21.9.2016, שורה 9 ואילך.]