119. בנסיבות אלה אני סבורה כי אף הייתי מקבלת את גישת הנתבעת לפיה תניית גב-אל-גב במקרה זה פוטרת אותה מאחריות כלפי התובעת (וכאמור, אינני סבורה כי זה המצב), הרי שעדיין היה מקום להטיל אחריות על הנתבעת כלפי התובעת מכוח הפרת חובת תום-הלב של הנתבעת כלפי התובעת.
סכום התביעה
120. מכלל האמור לעיל אני סבורה אפוא כי יש לקבל את תביעת התובעת ולדחות את התביעה שכנגד של הנתבעת.
121. אשר לסכום התביעה, הרי שכאמור, תביעת התובעת התבססה על החשבון החודשי האחרון שהתייחס לעבודתה בפרויקט, הוא חשבון חלקי מס' 27 מיום 3.6.2013 (נספח 4 לכתב-התביעה). בהתאם לאמור בחשבון זה טענה התובעת כי ביצעה עבודות בפרויקט בסך כולל של 30,506,504 ₪ וכי שולם לה עד כה סך של 25,041,868 ₪. כך, שהנתבעת נותרה חייבת לתובעת את ההפרש בסך של 5,464,636 ₪, ובקיזוז סך של 500,000 ₪ שהנתבעת שילמה לתובעת במהלך הפרויקט בהתאם להסכמת הצדדים להקדמת תשלום בגין עיכבון, עומד חובה של הנתבעת לתובעת על סך של 4,964,636 ₪.
הואיל והנתבעת לא העלתה כל טענה בנוגע לתוכנו של חשבון זה לבד מן הטענות הכלליות בדבר תניית גב-אל-גב, ושעה שטענות כלליות אלה נדחו על ידי, הרי שטענות התובעת בנוגע לסכום התביעה נותרו בעינן ויש לקבלן במלואן.
122. בהקשר זה אין לכחד כי לכאורה קיים קושי מסוים לאשר תשלום לתובעת, ובפרט תשלום גבוה באופן יחסי, על בסיס חשבון חד-צדדי שיצא תחת ידיה של התובעת עצמה. ואמנם, הנתבעת טענה בסיכומי התגובה מטעמה כי התובעת לא הוכיחה את רכיבי חשבון חלקי מס' 27, כי תביעתה של התובעת מבוססת אך ורק על מסמך זה שיצא תחת ידיה שלה, כי חשבון זה לא אושר על-ידי הנתבעת ולא הוצא לו חשבון נגדי וכי בנסיבות אלה התביעה לא הוכחה ויש לדחותה.
123. ברם, על אף הקושי המסוים הטמון בדבר, הרי שטענה זו אינה מקובלת עלי ואם היו לנתבעת טענות ענייניות כלשהן נגד חשבון זה, לבד מן הטענות הכלליות הקשורות לטענת גב-אל-גב, היה עליה להעלותן מלכתחילה בכתב-ההגנה מטעמה (לרבות, למשל, באמצעות טבלה מטעמה) ובהמשך לכך לעסוק בטענות מפורטות אלו (שכלל לא נטענו) במסגרת הליך ההוכחות – הן במסגרת העדויות מטעם הנתבעת והן בחקירת עדי התובעת.
ואולם, שעה שהנתבעת נמנעה מלעשות כן והשליכה את כל יהבה על טענת גב-אל-גב, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה, שכן איש לא מנע ממנה לטעון טענות מפורטות אלה בכתב-ההגנה. יתרה מכך, כפי שכבר צוין לעיל, אני סבורה כי לא בכדי לא נהגה כך הנתבעת, משום שבסופו של יום – וכאמור אף בתחילתו של אותו יום – כלל לא היו לה טענות ספציפיות כלשהן נגד החשבון של התובעת.