דיון והכרעה
29. המקרה דנן הוא "תאונת שרשרת" משפטית, ששורשה, בעיקרו של דבר, בהתנהלותם של הצדדים לאורך הדרך ובחוסר שיתוף הפעולה ביניהם. התנהלות זו הביאה להימשכות והתארכות ההליכים, חלף הגעה לפתרונות: תחילה, במחדלם של הצדדים לבוא בפני רשויות המס בייצוג משותף, כנהוג בעסקאות מעין אלה; בהמשך, בדיווחים חלקיים של שני הצדדים לרשויות המס שיש רק לשער מה עמד בבסיסם; ולאחר מכן באינספור הליכים משפטיים בהם עמדו בפני הצדדים הזדמנויות לא מעטות להגיע להסכמות – כאשר הם ממאנים, בכל פעם, לשתף פעולה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. בצד זאת, נראה, כי גם רשויות המס תרמו את חלקן להתארכותו של הסכסוך. מבחינת התנהלותן של רשויות המס, דומה כי רב הנסתר על הגלוי. ההתנהלות מול רשויות המס, והשאלות בדבר ההסכמות שהושגו מולן מעת לעת, מצויות במרכז המחלוקת בין הצדדים. מכתבי הטענות עלה כי רשות המיסים התנגדה להעדת עדאוי, אשר לכאורה יכול היה לשפוך אור על המחלוקת. לא הובהר בפנינו מה היה הלך הדברים בפני בית המשפט המחוזי, או מדוע, למשל, לא הוגשה עדותו של עדאוי באמצעות תעודת עובד ציבור (לפי תקנה 178(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)). עוד יש לציין כי לא הובהר מה עלה בגורל ההשגה שהוגשה על השומה החדשה. תוצאתה של מחלוקת זו אינה דבר של מה בכך, שכן השגה שלא נענית תוך הזמן הקבוע לכך בחוק, רואים אותה כאילו התקבלה (סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]). עם זאת, ממילא ניתנו החלטות שיפוטיות אשר הכירו בתוקפה של השומה החדשה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לרבות בבית
--- סוף עמוד 14 ---
משפט זה, כך שנראה שהיא עומדת בתקפה. בהמשך לכל האמור, המערכת המשפטית ניסתה לא פעם להתיר את התסבוכת שנוצרה. בהליכים שונים ובפני מותבים שונים, התקבלו החלטות שניסו לייעל את ההליך העמוס לעייפה. אולם עתה, בחוכמה שלאחר מעשה, ניתן לומר כי למעשה הן רק סיבכו אותו עוד יותר.
30. בדיון שבפנינו, הצענו לצדדים לפנות לדרכי הכרעה חלופיות, באופן שיאפשר לברר את המחלוקות המרובות ביניהם, אולם הם סירבו להצעתנו זו. הצדדים אף ציינו בפנינו כי קיימים הליכים נוספים המתנהלים ביניהם, וכי בהליך זה לא מתבררת התמונה המלאה. ואכן, הצדדים עודם מצויים בהליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, בגדר תביעה נוספת שהגישו המוכרים כנגד הרוכשים בטענה שהפרו את הסכם הפשרה, הורתו של הסכסוך דנא. תביעה זו עודה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי, וממתינה להכרעתנו בערעור זה (ת"א 47373-03-12) [פורסם בנבו] (להלן: התביעה הנוספת). יצוין, כי במסגרת התביעה מושא ההליך דנן ביקשו המוכרים את איחודן של שתי התובענות, ובקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 7.6.2012 (להלן: הבקשה לאיחוד תובענות). בסופו של יום, משהגענו עד הלום, ביכולתנו להכריע אך במחלוקות ובהשגות המצויות בפנינו, ועל-כן דומה כי אף פסק דין זה לא יהיה, למרבה הצער, החוליה האחרונה בשרשרת ההתדיינויות. על כך, כאמור, יש להצר, אך משהצדדים אינם משכילים להביא אל סיומו את הסכסוך, איננו יכולים לעשות כן עבורם.