42. מלכתחילה, ההסדר הדיוני כוון לניהול יעיל יותר של הדיון, בניסיון לפתור, או לפחות למזער, את המחלוקות בין הצדדים. הסכם דיוני כזה, אשר קיבל תוקף של החלטה, נתון לפיקוחו של בית המשפט שבפניו מתנהלת התביעה. ייתכן כי בשלב מסוים של הדיון ייזנח הקו הדיוני שננקט בו, או יתברר כי הוא כבר אינו המתווה היעיל להכרעה במחלוקות, ופיקוחו של בית המשפט מאפשר גמישות ביישומו (ע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין פ"ד לה(1) 467, 469 (1981); רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין ובניו קבלני בניין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (1.5.2013)). למעשה, ההסדר הדיוני שהוליד את הסדר שוחט נועד לקדם אפשרות של פתרון המחלוקת בדרך יעילה ולקדם את ההתדיינות, בדרך "עוקפת" לתביעה. דרך זו לא מוצתה, בשעתו, על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע, בהחלטת ההסדר הדיוני, כי אין מקום לחייב את המוכרים בחתימה על הסדר שוחט, וכי המחלוקות יבואו על פתרונן במסגרת הדיון בתביעה גופה. בסופו של יום, המחלוקת העיקרית, בדבר הפרת הסכם הפשרה והגדלת החיוב במס, אכן באה על פתרונה, ונקבע – ובכך מצאתי שאין מקום להתערב – כי המוכרים לא הפרו את הסכם הפשרה בכך שהביאו להגדלת סכום המס. משנקבע כך, ההכרעה ב"מחלוקת הנספחת" בדבר הפרת ההסדר הדיוני על תוצאותיה, לא הייתה עוד דרושה. אולם, אף אם היה מקום לברר את המחלוקת בגדר הליך זה – ואיני נוטע בכך מסמרות – זו לא התבררה, הלכה למעשה, בפני בית המשפט המחוזי: כתבי הטענות לא תוקנו כך שיכללו את המחלוקת הנ"ל והסעדים הנובעים ממנה, והיא אף לא התבררה די צורכה במהלך הדיון, הן בהיבט הראייתי והן מבחינת טיעוני הצדדים, באופן שיהיה בכוחו לבסס את הסכמת הצדדים לדון בה שלא בהתאם לכתבי הטענות, בבחינת שינוי חזית (ראו: ע"א 740/89 אורון נ אורון פ"ד מ"ד(3) 735, 739 (1990); רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12
--- סוף עמוד 20 ---
(25.10.2007); ע"א 2976/12 בר אל נ' קאופמן, [פורסם בנבו] פסקה 15 (23.11.2014); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 332 (מהדורה שביעית, 1995)). ודוק: עולה כי בית המשפט המחוזי סבר, בגדר החלטת ההסדר הדיוני, כי לא היו בפניו די ראיות על-מנת להכריע במחלוקת; וראיות נוספות בעניין לא הובאו אף לאחר החלטתו זו. אמנם, הורוביץ התייחס לחתימה על הסדר שוחט בחוות דעתו. אולם, בשים לב לנוסח כתב מינויו הרחב, לתמציתיות חוות דעתו בנושא זה, ולכך שהצדדים לא פרשו בעניין זה תשתית עובדתית נוספת, איני סבור כי היה בכך כדי ללבן את המחלוקת. יודגש, כי אין מדובר בשינוי חזית בעניין משני, אלא בשינוי מהות התביעה והסעדים המבוקשים. משכך, אני סבור כי לא היה מקום להכריע ב"מחלוקת הנספחת" בדבר הפרת ההסדר הדיוני, היינו בדבר החתימה על הסדר שוחט ותוצאותיו, בגדרו של הליך זה.