11. המוכרים סירבו לחתום על הסדר שוחט, בטענה כי זה יסב להם נזקים, בשל חיובים שונים שהוא עלול לחשוף אותם אליהם, לטענתם, ובהם תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי מס נוספים, וכן הליכים פליליים. המוכרים הכחישו את הטענה, שעמדה, בין היתר, בבסיס הסדר שוחט, לפיה כספים נגנבו מן החברה על-ידי אחד מעובדיה. בשל סירובם של המוכרים לחתום על הסדר שוחט, פנו הרוכשים לבית המשפט המחוזי בבקשה לחייב את המוכרים לחתום עליו מכוח ההסדר הדיוני (להלן: בקשת ההסדר הדיוני). הצדדים הגישו התייחסויות בכתב לבקשה, וכל צד תמך את עמדתו בחוות דעת רואה חשבון. המוכרים הגישו חוות דעת של רואה החשבון יוסף חיסן (להלן: חיסן), ואילו הרוכשים הגישו חוות דעת מטעמו של איש המקצוע, שוחט. בחוות דעת זו עמד שוחט על ההליכים שנקט מול מס הכנסה, ועל התנהלות המוכרים במסגרתם. שוחט ציין כי המוכרים מיאנו לשתף עמו פעולה והתנהגו כלפיו בבריונות שגרמה לו לקצר ולהיזהר בחוות דעתו (מוצג 20 למוצגי המערערים).
12. ביום 4.9.2008 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט ה' חטיב) כי בשלב זה של הדיון אין מקום ואין צורך להכריע במחלוקת באשר לחובת המוכרים לחתום על הסדר שוחט מכוח ההסדר הדיוני, וכי ראוי שזו תוכרע במסגרת פסק הדין שיינתן בתיק העיקרי, לאחר שמיעת ראיות. בית המשפט המחוזי עמד על כך שאף אם בסופו של יום, רשויות המס לא יכבדו את הסדר שוחט, והשומה החדשה (דהיינו – שומת אוקטובר 2005) תהפוך לחלוטה, סעדם של הרוכשים יימצא בגדר התביעה העיקרית, ככל שזו תתקבל. בית המשפט המחוזי כתב בהחלטתו זו:
--- סוף עמוד 8 ---
" ... ככל שיתברר כי סירוב המשיבים [המוכרים – צ.ז.] לחתום על ההצעה לתיקון שומות לא היה מוצדק, וכי המדובר בסירוב שהסב למבקשים [הרוכשים – צ.ז.] תשלום סכומי מס גדולים יותר, יבואו המבקשים על סיפוקם במסגרת פסק הדין שיינתן בתביעה, שזאת למעשה עילתה (ניפוח מכוון של המשיבים לשומת מס הכנסה ביחס לשווי העסקה של מכירת מניות החברה על מנת לגרום לחיוב מס בסכומים גבוהים יותר שתשלומם ע"פ ההסכם חל על המבקשים), זאת כמובן ככל שהמבקשים יצליחו להוכיח את תביעתם".
בשים לב לטענות המוכרים לנזקים כספיים ואחרים שייגרמו להם אם יחתמו על הסדר שוחט, ונוכח העובדה כי ככל שתתקבל תביעת הרוכשים יחויבו המוכרים בסכומי הגדלת המס, בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון לחייב את המוכרים בחתימה על הסדר שוחט בניגוד להסכמתם (להלן: החלטת ההסדר הדיוני).